שם הכותב: תאריך: 30 אוגוסט 2013

אלו שהתעוררו – עולם משותף להם.

ואילו כל ישן פונה רק לעולמו שלו"

(הרקליטוס )

אקטיביסטים הם סוכני שינוי, פעילים שעוסקים ביישום רעיון תיאורטי-אידיאולוגי למימושו בפועל על ידי נקיטת עמדה, לקיחת אחריות ועשייה. כל זאת בכדי להשפיע, להוביל שינוי ולעצב את החברה שבה אנו רוצים לחיות. רוב האנשים, נעצרים בשלב הרצון לחולל שינוי. הם יודעים שמשהו לא בסדר, אך עדיין נותרים פאסיביים.

הסיבה חכך היא שלרבים אין כח להתעסק בשינוי, זה נראה להם חסר סיכוי – “אני רק בורג קטן במערכת", "כל מה שאני אעשה זה רק טיפה בים". קיים חשש גדול שהם יהיו היחידים ומי בכלל רוצה להיות לבד. וגם, ואולי גם בעיקר (עם כל הצער שבדבר), אחרי הכל מצב בך הכל נוח, שינוי בהכרח יחייב יציאה מאזור הנוחות הכל כך מוכר. הם תמיד אומרים שהם יצטרפו כשכולם יבואו.

אין דרך אחת נכונה להיות אקטיבסט, לא מדובר ב"הכל או לא כלום”, קיים טווח שלם של פעילויות /מגוון רחב של אפשרויות ביניים. כמו בתחומים אחרים גם אקטיביסט, בדרך כלל, מתחיל את דרכו בקטן, ב'פעילות קהילתית נקודתית', כגון הפעלת לחץ על מקבלי החלטות באמצעות מכתבים, עצומות, השתתפות בהפגנה ועוד. כל זאת במטרה לייצר ולגייס לובי תקשורתי לרעיון בשמו הוא פועל ולהעלות את הנושא על סדר היום. בדרך זו מצטרפים אנשים חדשים (שאולי בזמן המתאים יהפכו גם הם לפעילים) למעגל, וההשפעה של הרעיון מתרחבת. ככל שעובר הזמן, והמחויבות של האקטיביסט לרעיון גדלה, אופי פעילותו מתרחב וגדל בהתאם. דוגמה לכך יכולה להיות כשמשתתף סביל בהפגנה הופך ליוזם ומארגן של אירוע מחאה. ה'התארגנות קהילתית' הנקודתית בה היה מעורב קודם, הופכת אט אט ל'חברות בארגון', זה יכול להיות ארגון פעיל קיים, או לחלופין (כאשר הוא חש שאין מענה לצרכיו בתחום) ייסוד ארגון חדש.

אקטיביזם באשר הוא דורש השקעת משאבים: לפעמים מדובר בכסף, אך לרוב מדובר בהשקעת זמן רבה ולכן, בכל שלב בדרך יש מנעד רחב של אפשריות למעורבות, שהן נגזרת של כמות המשאבים ומידת ההשפעה של האדם לפעול ולהשפיע בתחום. חלק יבחרו ב'חברות סבילה' : הבעת תמיכה בארגון וקבלת מידע, חלק יבחרו ב'חברות פעילה' : לקיחת חלק בכתיבת נייר עמדה, השתתפות בועדות היגוי, וחלק יבחרו להיות 'שותפים בהנהלה' : ייזום וארגון מהלכים, קביעת תכנים ותחומי פעילות ועוד .

מטרת הפעילות האקטיביסטית היא להביא לשינוי משמעותי בחייהן של קבוצות וקהילות. חשוב לציין כי כל אחת מטווח הפעילויות המוזכרות נעשית מתוך בחירה.

מי יכול להיות אקטיסיבט?
פשוט- כל אחד יכול! בשונה מבעבר, הפעילות האקטיביסטית הופכת לקלה יותר וזמינה לכל אחד וזאת הודות למספר פרמטרים מצטברים שחברו יחד:

1. האינטרנט– מאפשר לכל אחד נגישות לידע, ומחבר בין אנשים.

2. תסכול מהמצב הקיים – אנשים מתוסכלים מהמצב הקיים פונים לחפש פתרון אחר.

3. דוגמאות חיות -מקרי בוחן ספציים המראים הלכה למעשה שאפשר אחרת, וזה אפילו טוב יותר.

סעיפים 2 +3 אינם בגדר חידוש כשלעצמם, החידוש הוא בשילוב כל השלושה יחד. כל אחד מהפרמטרים תלוי ומזין את האחר. ככל שיש יותר תסכול מהמצב הקיים, כך יותר אנשים פונים לחפש אלטרנטיבות. בעבר, חיפוש אחר מידע היה משימה לא פשוטה, ראשית הידע היה ממודר ונגיש ליודעי חן בלבד. שנית, פנייה ל"גופי ידע" הייתה כרוכה בצליחת מכשולים אשר הקשו על קבלת המידע: החל משעות פעילות שלא תמיד חפפו את הזמינות של האדם הפרטי – דבר שהקשה על החיפוש והצריך להפסיד שעות עבודה (=השקעה כספית עקיפה), וכלה בבירוקרטיה – טופסי בקשה ארוכים (שלפעמים גם עלו כסף) והמתנה לאיתור המידע. כיום, הבכורה אחר החיפוש הועברה לאינטרנט. הוא זמין 24 שעות ביממה, מרכז מידע מכל העולם, בכל התחומים, מכל הגופים: מוסדיים ואנשים פרטיים כאחד, ועלות השימוש בו היא אפסית.

http://4.bp.blogspot.com/-4t-nXr7qF-c/Tsv14muMYTI/AAAAAAAAAbk/70qOGi1eRCw/s1600/activist.jpg

נוסף על הגישה לידע לכל דורש , כניסתן של הרשתות החברתיות הגדירו מחדש את היחסים בין הפרט לחברה, ויצרו מאזן כוחות שיצר חוקים חדשים ביחסים בין הצדדים. רשתות החברתיות, פורומים, בלוגים, הפכו את הפרט לבעל פוטנצל כח גדול והפכה את השתפותו בפעולות בעלות אופי אקטיביסטי לקלות במיוחד. הפצת ידע או לחלופין חתימה על עצומה מעולם לא הייתה קלה יותר, קל להגיע לקהלי היעד, וקל יותר לארגן אותם לפעילות.

האינטרנט חיזק והעצים גם את הפרמטר השלישי במשולש – דוגמאות חיות. גם אם בעבר היו דוגמאות חיות שהצליחו, הן נותרו לרוב ברמה המקומית – אזורית והשפעתן הייתה מזערית. כיום אנשים מתעדים ומעלים את הרעיונות אל המרחב הווירטואלי וכך הם פורצים את מעגל ההשפעה המקומי ומגיעים לעוד ועוד אנשים.

אז מה מוסר ההשכל?

נגמרו התירוצים, הזמן המתאים ביותר לשינוי ואימוץ דפוסי חשיבה אחרים הוא עכשיו!
כל אחד יכול להתחיל בשינוי קטן בסביבה הקרובה, עד שזה, בעקביות ובהתמדה יהפוך לטבע שני. כך אנשים יהפכו להיות אכפתיים ואחראים יותר הן לסביבה המקומית והן בסביבה רחבה יותר – הגלובאלית, ונוכל לחיות בעולם (קצת יותר) טוב ומקיים (הרבה) יותר.

ולסיום, נראה לי שאין מתאים בותר למשירו של בוב מארלי – Get Up Stand Up, המזוהה עם נקיטת עמדה ויצירת שינוי באשר הוא, כי להיות אקטיסיבט משמע – להיות פעיל !

תגובות סגורות.