שם הכותב: תאריך: 21 אוקטובר 2013

ביום שני, ה-2/9/13, התקיים הכנס השנתי של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה. הכנס מהווה במה לאנשי מקצוע מהתחום להכיר, ללמוד, לקדם ולהיות חלק משינוי המרחב שבו אנו חיים. נושאי הכנס עסקו בבנייה הירוקה ברמה הלאומית, תוך התייחסות כוללת למרחב הבנוי, לשכונות מקיימות ולפנים המבנה.

בנייה ירוקה – מה זה בכלל ?

לפני שאציג בפניכם את תוכן הכנס, כמה מילים על בנייה ירוקה. זוהי למעשה גישה מערכתית כוללת לתכנון, לבנייה ולתפעול של בתים, תוך הימנעות ככל האפשר, מפגיעה במשאבים טבעיים מתכלים ובאיכות הסביבה. מטרת הבנייה הירוקה לייצר סביבת מגורים בריאה ונוחה, הבאה לידי ביטוי באמצעות הקטנת צריכת  משאבים: אנרגיה, מים וחומרי גלם. לחלופין, נעשה שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה ובחומרים ממוחזרים ותכנון שיאפשר חיסכון מקסימלי באנרגיה.

הכנס כלל שורה ארוכה ומגוונת של דוברים, מכל תחומי העשייה בישראל החל במשרדי הממשלה (המשרד להגנת הסביבה), אקדמיה (בית הספר לימודי סביבה ע”ש פורטר), תעשייה (תרמוקיר), קבוצות נדל"ן (שיכון בינוי, חנן מור), רשויות מקומיות (עיריית תל אביב) גופים לאומיים (מכון התקנים הישראלי, קק"ל) וגופים מתווכים (המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, פורום 15 הערים הגדולות). אל הנציגות המקומית, הצטרפו שני דוברים מהנציגות הבין לאומית: דייויד גוטפריד, מייסד ונשיאה הראשון של המועצה האמריקאית לבנייה ירוקה USGBC ורוב בנט, מייסד אקו־דיסטריקט חברת ייעוץ המגשרת בין הרשויות העירוניות, היזמים, המשקיעים והארגונים הקהילתיים כדי לפתח שכונות ירוקות.

בנייה בת קיימא

לקצב גידול האוכלוסין יש השפעה מתמשכת על כדור הארץ, יש ניצול אדיר של משאבי הטבע המתכלים וזיהום אדיר של משאבים קיימים., כיוון שאוכלוסיית העולם מתכנסת אל המרחב העירוני, על העיר לתת את הפתרון. אפי שטנצלר, יו"ר קק"ל אשר טען כי יש להחליף את המושג בנייה ירוקה למושג בנייה בת קיימא. קק"ל, כגוף הסביבתי הגדול ביותר בישראל, פועל ליצירת בנייה בת קיימא במרחב העירוני. אחת הדרכים לכך היא הקמת פארקים וגינות ציבוריות המהווים נכס אקולוגי וקהילתי כאחד. הפארק מסייע לייצר הזדהות בין הסביבה לקהילה.

זוהי אמנה של אחריות הדדית למרחב הירוק, ושיתוף פעולה בין הקהילה (תושבים) ובין הרשות המקומית. דרך נוספת ליצירת פתרונות של העיר היא באמצעות הפיכת המטרד למשאב. אחת הדוגמאות הבולטות לפתרון מסוג זה נמצא בתחום ניקוז מים, ניקוז כושל עלול לגרום להצפות ונזקים. בשכונה ירוקה, הפוטנציאל של ניקוז המים הוא אדיר. באמצעות שימוש בביופילטר יתבצע טיהור ביולוגי של מים המשיב אותם חזרה אל מי התהום. שימוש בביופילטר משמעותי בייחוד לאור העובדה שפוטנציאל מי הגשמים של גוש דן נאמד בכ-200 מיליון מטר מעוכב בשנה.

בנייה ירוקה היא הכרחית ולא רק מנקודת מבט סביבתית וחברתית, אלא קודם כל מבחינה בריאותית טען ח"כ עמיר פרץ, השר להגנת הסביבה, שהגיע לברך. השר הדגיש כי בנייה ירוקה צריכה להיות שייכת לכלל הציבור ולא רק לאליטות, לכולם הזכות להנות מהפתרונות והאיכות שבנייה ירוקה יכולה להציע.

ההחלטות האסטרטגיות בישראל מושפעות מדעת הקהל. כיום קבלן לא מחויב בתקן ירוק אלא זוהי החלטה וולנטרית, ולכן, ככל שהלחץ הציבורי יגבר כך גדל הסיכוי שיותר קבלנים יבחרו בתקן ירוק. השר תיאר כי המשרד להגנת הסביבה נמצא בתקופה של מאבק על תודעת האזרחים ופועל להטמיע את הרעיון שבנייה ירוקה היא ערובה לסביבה בריאה יותר.  נעשים מאמצים להפוך את התקן הירוק לנחלתם של כל מוסדות התכנון והבנייה כתקן מחייב בכל הרמות. לצורך כך עוסקים במשרד להגנת הסביבה בהסברה, שתדלנות וניסיון לייצר פריצה תודעתית.

ד"ר אריה נשר, המנהל האקדמי מבית הספר ללימודי סביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב, סיקר את מצב התחום באקדמיה. לדבריו, בנייה ירוקה היא חלק מהאג'נדה של בית הספר, ויש להרחיב אותה אל מעבר לעולם האדריכלות. בנייה ירוקה רלוונטית ומהותית גם לתחום הניהול, הנדסה, מדעי ההתנהגות ותחומים רבים נוספים. יחד עם זאת, מצב התחום בישראל ירוד, יש מעט מאוד בתי ספר העוסקים בתחום (שנקר, מכללה למנהל, ויצו ואוניברסיטת ת"א) והקצאת המשאבים במוסדות אלו נמוכה- פחות מחצי תקן. בנוסף, כוח ההוראה זקוק לחיזוקים- חסרים הן מומחים שילמדו את התחום והן סטודנטים שיבקשו ללמוד זאת.

המושב הראשון דן בעתיד הבנייה הירוקה, הטמעת הבנייה הירוקה ברמה הלאומית והשתלבות במרחב הגלובאלי. המושב הונחה על ידי גלית כהן, סמנכ"לית בכירה, אשכול תכנון המשרד להגנת הסביבה. גלית ציינה כי הבנייה הירוקה קיימת ברמה העובדתית ופחות ברמה הפרקטית. בכדי שהתחום יהפוך לנחלת הכלל יש לבצע מספר צעדים קריטיים, כאשר החשוב שבהם הוא יצירת מודעות לנושא. על הממשלה להוביל ולהנהיג את התחום, אפילו ברמה ההצהרתית וכך, השוק הפרטי והעסקי יתאימו את עצמם להצהרות הממשלה. במקביל יש לפעול בתחום ההתעדה והסמכה של מומחים לתחום, להוריד חסמים ולייצר תמריצים שיעודדו יזמים לפעול על פי תקנים ירוקים.

חשוב לקדם מהלכים כגון הקלות במיסוי לבנייה ירוקה, הוזלת עלויות ההסמכה, תמרוץ יזמים לרטרופיטינג (צמצום צריכת האנרגיה, המים וחומרי הגלם), מתן אחוזי בנייה נוספים לשכונות מתחדשות וכמובן – העלאת המודעות והתודעה הציבורית הן על ידי הנגשת המידע לציבור והן יצירת דרישה מצד הציבור לנושא.

מיכל ביטרמן, יו"ר המועצה הישראלית לבניה ירוקה, סקרה את התפתחות תחום הבנייה הירוקה. לדבריה תחום הבנייה הירוקה בתנופה ותנועה קדימה ותופס יותר ויותר תאוצה. הוכחות לכך ניתן לראות במספר המשתתפים בכנס אשר הוכפל, בעולם יש כ-100 מועצות ירוקות ובמועצה הישראלית חברים יותר מ-200 ארגונים. במקביל, נעשו צעדים משמעותיים המקדמים את התחום: הקמת מאגר חומרים ירוקים, פרסום מחקרים, פיתוח טכנולוגיות, רגולציה, הקמת קואליציות ושולחנות עגולים בין בעלי עניין שהובילה לריוויזיה של תו התקן הירוק- נקודה חשובה שהתקן אומץ על ידי פורום 15 הערים הגדולות. נושא הבנייה הירוקה נוגע לכל אחד ואחת מאיתנו וחמש שנים קדימה התחום יראה אחרת לגמרי. בנייה ירוקה תהייה סטנדרט ומציאות קיימת בשטח, נראה בניינים ירוקים בכל פינה ולא זרזיף קטן של בנייה נקודתית.

 

הוכח כי לבנייה הירוקה יש יתרונות כלכליים מובהקים היא גורמת לעלייה בערכם של בניינים ולתשואה גדולה יותר לבעלי בתים על השקעתם. בגרף שדיויד הציג נראה כי בזמן המשבר הכלכלי האחרון, למרות שכל המשק היה בירידה, בתחום הבנייה הירוקה הדבר לא בא לידי ביטוי- להיפך הייתה עליה של כ-30% בתחום. באמצעות בנייה ירוקה הסיכון יורד והחזר ההשקעה עולה. הכלכלה צריכה להתעורר, ולייצר את השינוי באמצעות אימוץ ויישום התפיסה הירוקה.

עו"ד איתן עטייה, מנכ"ל פורום ה-15, טען כי קידום הבנייה הירוקה הולך בקנה אחד עם החזון של פורום ה-15 לקידום חוסן עירוני והעצמת הקהילה. במסגרת החתימה על ’אמנת פורום ה 15- להפחתת זיהום אויר ולהגנת אקלים’ ערי הפורום התחייבו לצמצום פליטות גזי החממה בתחומן בכ־20% עד לשנת היעד 2020. השלב הראשון ביישומה של האמנה הוא הכנת סקרי פליטות עירוניים. תוצאות הסקרים הראו כי מבין מקורות הפליטה העירוניים – מבנים ’אחראים’ לאחוז פליטות גזי החממה הגבוה ביותר (בין 62% ל 87%). בנייה ירוקה מהווה את אחד המנופים המשמעותיים ביותר להפחתת גזי חממה בערים. נוסף לכך, לבנייה ירוקה פוטנציאל חיסכון כלכלי משמעותי, אשר בא לידי ביטוי בהוזלה של עד 58% בהוצאות התפעול השוטפות בבתים.

 לפיכך, החליטו ראשי הערים של פורום 15 הערים הגדולות כי מעתה כל תכנית בנייה שתוגש לאישור הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, תהיה מחויבת לכלול עקרונות של בנייה ירוקה אשר תואמים את הנחיות הוועדה המקומית באותה עיר. אימוץ התקן ייעשה באופן הדרגתי על פני 3 שנים, המאפשר תקופת הסתגלות וחלוקה על פי סוגי מבנים.

המושב השני של הכנס דן בהרחבת הבנייה הירוקה אל מחוץ לבניין הבודד – מעבר לתכנון שכונות ירוקות. המושב הונחה ע"י אורלי רונן, מנכ"לית מרכז השל לקיימות. בשנתיים האחרונות המרכז, יחד עם הפורום הישראלי לאנרגיה ומרכז השלטון המקומי, מובילים פרויקטים לקידום התייעלות אנרגטית,בעיקר על ידי הנגשת ידע והכוונה לפתרונות פשוטים ויעילים. מתברר כי למרות הפתרונות הפשוטים קיימים חסמים רבים בקרב רשויות מקומיות רבות, קיימים חסמים כלכליים, בירוקרטים וחששות גדולים.

המושב נפתח בדבריו של ראש עיריית ת"‎-יפו מר רון חולדאי-רון חולדאי לא נאם לבסוף. החליף אותו מי שאחראי בעירייה על תחום האדריכלות או הנדסה. צריך לבדוק מה שמו ותפקידו המדויק, חולדאי רואה את החזון "עיר מקיימת" גלום ברעיון– קיבוץ בעיר: כמו בקיבוץ, ראוי שהאדם יקבל את צרכיו החומריים והרוחניים במקום אחד, במרחק הליכה.

היום, כשהעיר הופכת להיות צורת המגורים העיקרית של רוב האנשים, התפקיד של העירייה הוא להנגיש לתושבים את כל היתרונות של מרכז אורבני, לצד איכות חיים ושירותים ברמה הגבוהה ביותר.
חזון קיבוץ בעיר מחייב אותנו למתן השירותים הטובים ביותר, בעלויות הנמוכות ביותר לתושבים ובמרחק שלא יעלה על חצי שעה באופניים או ברגל ממקום מגוריו

השכונה היא המרכיב העיקרי של ערים, אלו הגרים בשכונות גרועות סובלים מפשע ותחלואה. שכונה ירוקה אינה רק עניין כלכלי, היא גם עניין סוציאלי חברתי. באמצעות יצירת מדיניות בניית שכונות ירוקות – בנות קיימא אפשר להשפיע על הסביבה, החברה והתרבות של אלו החיים בשכונות הללו. יש לעודד גישה המקדמת את הפחתת השימוש במכונית, חיבורים פיזיים בין בניינים, ועירוב שימושים- למה הכוונה בעירוב שימושים? יתרמו לכך שכל הצרכים והשירותים יינתנו בתוך השכונה. במקום שהכסף יצא החוצה הוא יישאר בעסקים מקומיים בתוך השכונה, דבר שיחזק את חוסנה הכלכלי.

שכונה ירוקה מעודדת סביבה המקדמת שימוש במרחב הציבורי על פני נסיעה במכונית. עצים תורמים לא רק להצללת רחובות אלא אנשים רוצים להתחבר אחד לשני. גינה ציבורית או פארק יוצרים חלל ירוק המספק מרחב לפעילות זו ומאפשר לנו לחיות חיים בריאים יותר.

 לסיום, מהכנס עולה כי המהלכים שבוצעו עד כה יצרו תשתית איתנה. הצעד הבא הוא חינוך, המשך קידום תהליכים בירוקרטיים הכרחיים הנתמכים ע"י הממשלה ויצירת מודעות גבוהה לתחום, תחילה ע"י הכשרת אנשי מקצוע ולאחר מכן- להרחיב את המעגל ולהעלות את המודעות של הציבור כולו.

אם אני צריכה לבחור מסר אחד של הכנס המסר יהיה כי התירוצים להתנגדות לבנייה ירוקה נגמרו. הטכנולוגיה  מאפשרת לנו מגוון רחב של פתרונות ירוקים שאכן עובדים  וזה חשוב לבריאותנו. אנשים נוטים לחשוב כי בנייה ירוקה יקרה הרבה יותר מבנייה רגילה, אך פער זה הוא בעיקרו תפיסתי בלבד. במציאות זה הרבה פחות יקר, וייתרה מכך זה אפילו כלכלי ומשתלם.

נראה כי מילותיה של מיכל ביטרמן מסכמות את הנושא יפה: "החסמים עדיין גדולים, המודעות טרם הבשילה לגמרי, אך העגלה יצאה לדרך, ומי שלא יצטרף יישאר מאחור”

 בואו נצטרף לעגלה שנוכל כולנו יחד להתקדם!

תמונות נוספות מהכנס ניתן למצוא כאן.

תגובות סגורות.