שם הכותב: תאריך: 19 דצמבר 2014

אפריקה בשבילי היא מקום קסום, מקום בו האדם עוד לא הרס את רוב המתנות שהטבע נתן לו וכן, מקום שעדיין מתקיימות בו חברות ושבטים, אשר שמות בראש סדר העדיפות שלהם את מה שחשוב באמת – הקהילה. זאת לעומת שאר העולם שהפך ברובו לקפיטליסטי ותו לא. למרות הנופים היפים והפשטות, ואולי בעצם בגלל זה, אפריקה היא המקום הכי עני בעולם בו יש הכי הרבה מחלות, מלחמות ומוות בגיל צעיר.

לאחרונה, נתקלתי במאמר של ויליאם דוגאן (William Duggan), שהוא היסטוריון כלכלי, באתר thecro.com. במאמרו דוגאן טוען, כי כל המפורסמים והאנשים שתורמים כסף לאפריקה עושים זאת לחינם, מכיוון שאפריקה למעשה לא צריכה את הכסף שלהם, אפריקה צריכה משהו אחר. הוא טוען, כי במשך עשרות שנים האנשים מהמערב תורמים כסף לאפריקה, דבר שלא היה קיים לפני 50 שנים, אבל אפריקה הולכת ונהיית יותר ויותר עניה במהלך השנים. כמו כן, האו"ם מיישם באפריקה את תוכנית המילניום, תוכנית שאמורה לקצץ את  העוני באפריקה ב 50% עד שנת 2015. דוגאן מסביר כי בחמש שנים האחרונות סין והודו, שתי מדינות שלא נכללות בפרויקט המילניום, הראו שיפור אדיר בתהליך יציאה מהעוני והסיבה לכך היא לא תרומות אלא פיתוח מוסדות עסקיים ופיתוח המגזר הפרטי במדינות הללו.

אחריות תאגידית אפריקה1 (1)

השוואה בין אירופה ואפריקה לעולם לא תהיה נכונה

הוא מציע, כי הכספים שיוזרמו לאפריקה לא ילכו לתרומה, אלא יתמקדו בפיתוח עסקים. הוא מציג דוגמא מתוכנית מרשל, אשר לאחר מלחמת העולם השניה הכספים שהועברו לאירופה מוכת המלחמה היו לפיתוח הסקטור הפרטי ולא לתרומה. לכן אירופה יצאה מהר מאוד מהמשבר הכלכלי שהיה לאחר מלחמת העולם השניה.

לפי דעתי, כאשר דוגאן רואה את הפתרון בכך שכסף ילך לסקטור הפרטי, הוא אופטימי מדי ולא רואה את הדברים כמו שהם בשטח. אחזור לדוגמא שהוא נתן על סין והודו. לכאורה, על הנייר שתי המדינות מתפקדות יפה מאוד, אך כשבוחנים זאת לעומק מתקיימות הרבה איוולות. השכר החודשי של אזרחי הודו וסין לא מספיק להם למחיה נאותה, הם עובדים מסביב לשעון, פוגעים בזכויות הבסיסיות שלהם ואפילו ילדים בגיל צעיר מאוד מוצאים את עצמם עובדים בפרך מהבוקר עוד השעות הקטנות של הלילה. למעשה, ניתן לומר כי רוב הסינים וההודים הם "העבדים החדשים", אותם אנשים שלכאורה קמים בבוקר והולכים לעבודה תמורת כסף ממש כמו חבריהם בארה"ב, אבל שמסתכלים קרוב יותר ניתן לראות כי שוב האדם הלבן הוא שמולך ביד קשה במדינות החלשות.

אחריות תאגידית אפריקה2

תגידו שלום לעבדים החדשים

כאשר התוכנית של דוגאן תיושם ייווצר ניצול עובדים חמור יותר, הרי האפריקאים כיום נמצאים בעמדה אף יותר נחותה מאשר הסינים וההודים. הגלובליזציה תוצג בצורתה המכוערת ביותר על ידי כך שמצאו דרך נוספת להפחית את העלויות ולשמור עוד רווחים. כמו כן, כמו שכבר כתבתי, העבדות- שאזרחי העולם עבדו ועדיין עובדים כל כך קשה כדי שהיא תעלם ,  לפתע תרים את ראשה כתוצאה מהתהליך. למעשה, האנושות יכולה ללכת כמה צעדים אחורה בגלל תאוות בצע שתתפרץ שוב. זאת הנוסחה הבטוחה ביותר להגדלת הפער- העשירים יתעשרו עוד יותר והעניים יהפכו לעניים יותר. הרי אם כח העבודה באפריקה יהיה יותר זול, מפעלים במזרח יסגרו וכתוצאה מכך הסינים וההודים יעברו את מה שהאמריקאים והאירופאים עברו רק כמה שנים מוקדם יותר. באותה נשימה, האפריקאים יצטרכו להסתגל לעבודה הקשה, לשעות המרובות ולניצול המחפיר. וכמובן שבאותו הזמן בו סיני ואפריקאי יריבו על עוד שעת עבודה בה הם ירוויחו עוד כמה סנטים, מנכ"ל של אותה חברה או מפעל ירוויח עוד כמה מיליונים.

למרות שאני מאמינה בלב שלם כי דוגאן רוצה בטובת אפריקה ומנסה למצוא פתרון אמיתי לבעיותיה, מה שהוא אומר מריח כמו רה-אימפריאליזם. התקופה החשוכה של האנשים הצבעונים והתקופה בה מדינות האדם הלבן התחזקו משמעותית על גב האנשים אותם כבשו. כמובן שלכל אורך הזמן האדם הלבן תירץ זאת בכך שהוא רוצה לחנך את הילידים לנימוסים אירופאים ולמעשה לעזור לאותם אנשים חסרי כל. ממש כמו שדוגאן אומר שיש להקים עסקים כדי לקדם את תושבי אפריקה אבל הוא מתעלם מכך שכנראה שוב העולם ינצל את האנשים החלשים ויתחזק על גבם.

תגובות סגורות.