שם הכותב: תאריך: 11 אפריל 2013

 איזו אסוציאציה עולה לכם בראש כשאתם חושבים על תפקיד מנהל/ת אחריות תאגידית? הגשמת חזון? שליחות ערכית? שינוי חברתי? אני מבקשת לשתף אתכם דווקא בצד הפחות "רומנטי" של התפקיד המרתק והמורכב הזה, אותו אני ממלאת במשרה מלאה בקבוצת אלון.

 

יעל לבנטל לב-רן - צולם ע"י איציק בירן

יעל לבנטל לב-רן – צולם ע"י איציק בירן

קבוצה גדולה – אחריות גדולה

קבוצת אלון הוקמה לפני שנתיים, כתוצאה של מיזוג בין החברות דור-אלון ומגה קמעונאות, והיא כוללת בתוכה למעלה מ-20 חברות מתחומי הקמעונאות, אנרגיה ותשתיות, תקשורת, ופנאי. עם הקמתה, החלה הקבוצה לעסוק ביצירת תשתית לפיתוח וניהול אחריות תאגידית, בהובלת יו"ר הקבוצה, מר דודי ויסמן. מדובר במשימה מאתגרת, הן בשל השוני הרב בין החברות בקבוצה, והן בשל העובדה שאחריות תאגידית היא תחום חדש ולא מוכר לרוב המנהלים והעובדים.

בפוסט זה אפרט שלושה אתגרים בולטים בעבודתי היום-יומית כמנהלת האחריות התאגידית של הקבוצה והדרכים בהן אני מתמודדת עם אתגרים אלה:

אתגר ראשון: החדרת שפה חדשה לתוך השיח הארגוני

שפת האחריות התאגידית כוללת מונחים הזרים לעולם העסקי, כגון קיימוּת, השקעה חברתית, גיוון בתעסוקה, מחזיקי ענין, ועוד. למרות שאנחנו, מנהלי אחריות תאגידית, רגילים להשתמש במונחים אלה וברעיונות שהם מייצגים, עבור מנהלים ועובדים רבים מדובר בעולמות תוכן חדשים שאינם קשורים באופן טבעי לפעילות העסקית השוטפת.

הדרך להתמודד עם אתגר זה היא "לתרגם" את הרלוונטיות של כל מושג – לשפה המקצועית של כל מנהל/ת ועובד/ת, בין אם מדובר במונחים מעולם התפעול, הרכש, הכספים, השיווק או משאבי האנוש, ולהתמיד בהעברת המסרים לאורך זמן.

למעשה, נדרשת יכולת להבהיר לכל מנהל/ת ועובד/ת כיצד סוגיות של אחריות תאגידית קשורות לעבודה היום-יומית שלו או שלה. הרעיון הוא לא ללמד מונחים חדשים, אלא להציע נקודות מבט חדשות ומועילות על העשייה השגרתית בארגון.

אתגר שני: השגת תשומת-לב וזמן של מנהלים

אחד המשאבים היקרים ביותר בארגון הוא זמנם ותשומת-לבם של מנהלים. עומס העבודה גדול, וכל אחד מתמודד עם יעדים ומשימות לרוב. גם אם יש למנהלים רצון ונכונות לפתח פעילות של אחריות תאגידית, הרי שהמציאות היום-יומית דוחקת את העשייה הזו לסוף סדר-העדיפויות.

הדרך להתמודד עם אתגר זה, בדומה לדרך ההתמודדות עם האתגר הקודם, היא לזהות כיצד אחריות תאגידית יכולה לסייע למנהלים להשיג את המטרות והיעדים שלהם, שאינם קשורים לאחריות תאגידית. לדוגמא, אם מחלקת משאבי האנוש מתמודדת עם מחסור בעובדים במקצוע מסוים, יתכן שפיתוח הגיוון האנושי בתעסוקה יאפשר לגייס עובדים למקצוע זה.

בדרך זו, קל יותר למנהלים לשלב את פעילות האחריות התאגידית בתוך תכנית העבודה השוטפת שלהם. כמובן שהדרך להבטיח את מלוא תשומת-לבם של המנהלים, היא לכלול יעדי אחריות-תאגידית בתוך תכנית העבודה השנתית שלהם. זוהי, מן הסתם, החלטה מהותית של המנכ"ל ולעתים אף של הדירקטוריון.

 

אתגר שלישי: פיתוח תחום חדש בתוך מציאות של משאבים מוגבלים

תקציב האחריות התאגידית אינו מהגדולים בעוגת התקציב של הארגון, וזה טבעי. מדובר בתחום צעיר שעדיין לא הוכיח בצורה חד משמעית את ההחזר על ההשקעה, בין היתר מכיון שחלק ניכר מהפעילויות מוכיחות  עצמן רק בטווח הארוך.

יחד עם זאת, פיתוח פעילויות בתחום האחריות התאגידית דורש תקציבים למחקר וליווי מקצועי, למימון יוזמות או טכנולוגיות חדשות בארגון, ולפעולות הסברה בתוך הארגון וגם מחוצה לו.

הדרך להתמודד עם אתגר זה היא להתחיל בקטן, ולהוכיח הצלחה. ממילא, בהיותו של התחום חדש וזר, אין זה נכון להתחיל בתכניות גרנדיוזיות. פיילוט הוא מילת המפתח, ומכיון שמתחילים בפיילוט קטן – ניתן להשקיע בו את כל המשאבים הנדרשים (מחקר, פיתוח, מדידה, תיקשור וכו') כדי להגדיל את הסיכוי שהוא יישא פירות מוצלחים.

לעתים ניתן לשלב בפעילות גם משאבים של מחלקות אחרות בארגון, במיוחד אם הפעילות עונה על צורך מובהק של אותה מחלקה, כגון מהלך לצמצום פסולת או מהלך לחיזוק מוטיבציה של עובדים.

מה נדרש כדי להצליח בתפקיד המאתגר הזה?

התכונות והמיומנויות שמסייעות לי במידה הרבה ביותר להצליח בתפקיד, הן ההיכרות העמוקה שלי עם הקבוצה, כלומר – הסביבה העסקית, המשימות העסקיות, צורת העבודה, האנשים, התרבות הארגונית; הנכונות לעבודה מאומצת – הרבה שיחות אישיות ופגישות עבודה בתוך הקבוצה ומחוצה לה (אין קיצורי דרך בעניין זה); לכך מתחברת היכולת ליצור יחסי אנוש טובים; בנוסף, אני מוצאת ערך רב ביכולת שלי ללמוד ללא הרף תחומים חדשים, כי זהו תחום מתפתח.

שתי יכולות שקשה להצליח בלעדיהן בתפקיד זה, הן ראיה חזונית ונשימה ארוכה, כי פיתוח ויישום של אחריות תאגידית הם תהליכים המשולים למסע ממושך, ולא ליעד סופי – בפרט כשמדובר בתחום חדש, יחסית, בעולם העסקי.

כמי שמאמינה בחשיבות ובנחיצות של האחריות התאגידית, אני גאה ושמחה למלא תפקיד זה, למרות – ואולי אף בזכות – האתגרים הרבים שכרוכים בו.

 

קבוצת הריבוע הכחול

*על כותבת הפוסט: יעל לבנטל – לב-רן היא מנהלת האחריות התאגידית של קבוצת אלון, מאז הוקמה הקבוצה בשנת 2010. בשנים שלפני כן ייסדה את תחום האחריות התאגידית של מגה קמעונאות, בנוסף לתפקידה כדוברת החברה. לבנטל – לב-רן היא בוגרת האוניברסיטה העברית בירושלים באנגלית וסוציולוגיה, קורסים לייעוץ תקשורתי מהאוניברסיטה העברית ואוני' בר-אילן , וכן קורס דירקטורים של להב באוני' ת"א.

שייך לנושאים: אחריות תאגידית

תגובות סגורות.