שם הכותב: תאריך: 02 ינואר 2014

 יום רביעי, ה־27/11 ערב נר ראשון של חנוכה, התקיימה ועידת הקיימות לעסקים של עיתון כלכליסט. אולי זה היה מכוון ואולי זה עניין של מזל, אך נראה כי זהו התאריך המתאים ביותר (ולו מבחינה סימבולית) להראות לכל מי שעוד לא יודע מה זה קיימות, את האור.

ועידת הקיימות לעסקים

מה היה שם?

הרצאות ארוכות ומעמיקות לא היו שם וגם לא חידושים או תובנות גדולות. במקום זאת, הועידה כללה מספר גדול של הרצאות קצרות, שניתנו על ידי מנהלים בכירים שהיוו למעשה הצצה קטנה לתחום, מתוך כוונה שמי שנחשף לכך לראשונה ימשיך ויעמיק בנושא אח"כ. המסר של כולן היה אחיד: תחום הקיימות חשוב להמשך קיום החברה – הקהילה שלנו ולא פחות מכך לקיומם הכלכלי של העסקים הפועלים בה.  אם פעם זה היה טרנד, nice to have, ככל שעובר זמן זה הופך יותר ויותר להכרחי- Must !

צילום: אוראל כהן

לעסקים, בהיותם באים במגע עם הציבור, יש השפעה גדולה מאוד על האוכלוסייה ולכן צריכה להיות להם מחויבות גדולה לקידום נושא הקיימות. הדבר נכון עוד יותר כאשר מדובר בחברות של מוצרי צריכה הנמצאים כמעט בכל בית בעולם.

הועידה, אשר הייתה יוזמה של גופים מסחריים, מסמנת באופן ברור שינוי מהותי בתפיסה של עסקים-

אם עד כה התחום של עסקים וחברה-סביבה נתפס והיה בעיקר כעיסוק בשוליים ואורגן ע"י עמותות/ גופים מהמגזר השלישי, בועידה בלטה תפנית משמעותית והטמעת ההבנה כי יש בכך פוטנציאל צמיחה עסקי גדול. עסקים רבים שחשבו על חיסכון במשאבים כדי לשמור על כדור הארץ שלנו- עניין שנתפס כ"מחבקי עצים", הבינו כי חיסכון במשאבים זה עניין שמייצר ערך כלכלי ויותר מכך – מייצר חדשנות  ומאפשר פנייה לפלח שוק חדש. אחת החברות הבולטות בתפיסה זו  היא "שיכון ובינוי".

 נוסף למיני -הרצאות, התקיימו בוועידה שני פאנלים: הפאנל הראשון "צרכנות מקיימת: שינויים בהרגלי הצריכה", עסק בגישת העסקים לנושא הקיימות. בעיקר בקונטקסט של חינוך הצרכן והשתתפותו במאמצי הקיימות שיוזמים המותגים אותם הוא צורך.

הפאנל השני, "קיימות כמנוע עסקי לעירוניות מנצחת", עסק בהטמעת ערכי הקיימות במרחב העירוני. הפאנל כלל דיון על תפקיד מתכנני ערים, חברות הנדל"ן והבניה, תחבורה אלטרנטיבית (למכוניות), ותפקידם של בעלי התשתיות- בבניית וחידוש הערים בשנים הקרובות, על מנת ליצור ערים אשר מקיימות את תושביהן.

צילום: ענר גרין

בסיום הפאנל השני היו עוד מספר הרצאות בזק שניסו לתת מענה איך עושים את זה בפועל. אתעכב מעט על הרצאתו של  פרופ' אורן קפלן, דיקאן ביה"ס למנהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל (להוסיף לינק לבלוג שלו) שהרצה על "איך מגדלים את הדור הבא של המנכ"לים". לדברי פרופ' קפלן, תם עידן המנהל הסמכותי-"פותר הבעיות" – זה שינחה אל מחוץ לסערה ויכבה את השריפה.  היותו מנכ"ל או מנהיג טוב אינו מספיק. בעולם משתנה תדירות, המנהל של היום צריך לדעת להתנהל בתוך הכאוס, ולגלות גמישות וככזה הוא חייב לדעת לעבוד בצוות. הידע אינו נחלת אדם אחד בלבד, הוא נמצא אצל רבים שחלקם מפוזרים במקומות שונים. אם צורת העבודה תהיה לעבוד "ביחד", באופן משתף ומכבד, באופן בו מגוון רחב של אנשים חולקים רעיונות – נוכל להימנע ממצבים של כיבוי שריפות. במקום ארגון היררכי, המטרה שלנו (של בית הספר למנהל עסקים) היא ללמד איך בונים צוותים ואזרחות ארגונית טובה.

אסכם במילותיה של עופרה שטראוס יו"ר קבוצת שטראוס, "כדי שתהיה לנו מדינה טובה יותר חייבים לדבר (על) איך עושים ביחד מדינה טובה יותר". "העולם נהיה יותר גלובלי ואנחנו אחראים אחד לשני, כך שאם מישהו רעב שם, זה לא אומר שזה לא אכפת לנו כי אנחנו שבעים – יש ערבות הדדית עולמית. כשאתה יודע הכל, בגלל מגמות השיתוף, אי אפשר לא להרגיש שאתה אחראי. העולם יותר שקוף וגורם לדבר אחד עם השני".

צילום: ענר גרין

אז מה מוסר ההשכל?

צורת העבודה משתנה. אם בעבר מנהלים היו זן של "זאב בודד", היום הם נדרשים לעבוד "ביחד", לפעמים עם  גופים חדשים שטרם התנסו בעבודה עימם עד כה (חלקן מהמגזר השלישי). עליהם לעשות זאת באופן משתף ומכבד ולא ממקום של כוח. רק כאשר מגוון רחב של אנשים, יחלקו רעיונות יחד ויתקיים דיאלוג משתף – נוכל להימנע ממצבים של כיבוי שריפות ולעבור למציאות מאפשרת וכמובן מקיימת יותר.

תגובות סגורות.