שם הכותב: תאריך: 26 יוני 2017

התנהלותו של טראמפ בחודש האחרון הייתה ממש מתישה, החלטתו לעזוב את הסכם פריז ולבעוט בהבנות המוסכמות על כלל מדינות העולם להקטנת השפעת ההתחממות הגלובלית יצרה מציאות מוזרה. האם מנהיג העולם החופשי שקובע את הסדר העולמי הוא בעצם רק מנהל תאגיד גדול שמחויב לבעלי המניות שלו (הבוחרים) בלבד. או, עצם הבחירה בו צריכה לאפשר לו לנהל ולשרת את כלל בעלי העניין ובכללם גם את בעלי המניות. בהחלטתו לעזוב את הסכם פריז המגביל את פליטות גזי החממה בכל המדינות בעולם, הבהיר טראמפ שהוא מחויב רק לבוחריו. האם נקיטת עמדה כה שונה, בניגוד להבנה הכלל עולמית אכן משרתת את בעלי המניות של "התאגיד"?

עד היום, מחקרים, הראו כי העולם מתחמם ומשנה את פניו. התהליך מתרחש לאורך 100 השנים האחרונות כתוצאה מהתחממות כדור הארץ בשל השימוש במקורות אנרגיה קונבנציונליים הפולטים גזי חממה לאטמוספרה. ההתחממות הגלובלית והמחויבות חוצת היבשות של ממשלות ותאגידים מובילים בעולם, גורמת לתאגידים לציין בכל דוח אחריות תאגידית מהם היעדים שהם נוקטים לצמצום השפעתם הסביבתית וכמה הם מיושמים הלכה למעשה. מדינות מגיבות בחקיקת חוקים בתחום ויישומם במדינתם. גם ארצנו הקטנה הצטרפה לקהילת 109 המדינות שאישרו את הסכם פריז עוד ב נובמבר 2016  . http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2016/november2016/Israel-Confirmed-Paris-climate-agreement.aspx

טראמפ, להבנתי, נוקט את הגישה הישנה, בה צידד זוכה פרס הנובל לכלכלה מילטון פרידמן, לפיה דין וחשבון בעסק כלכלי נותנים לבעלי המניות בלבד. מבחינת טראמפ, בעלי המניות שלו הם בוחריו והוא מחויב להם (ורק להם)  "אמריקה תחילה"!  ולכן לשיטתו הוא לא מחויב להחלטות קודמיו בכל הקשור להסכם פריז. בנקטו את הגישה הישנה, טראמפ דוחה למעשה את תפיסתו של אדוארד פרימן, לפיה תאגיד יצליח אם ייצר רווחה וערך כלכלי לכלל מחזיקי העניין שלו ובכללם בעלי המניות שלו, קרי בוחריו.

אני מוצא את גישתו של טראמפ פשטנית. אחת מטענותיו היא כי  אם כל המדינות אכן יכבדו את התחייבויותיהן במלואן בנוגע לצמצום פליטת גזי חממה, אזי תהיה עליה של לא יותר מ-0.2 מעלות צלזיוס בטמפרטורה העולמית עד לסוף המאה הנוכחית. כלומר, אפקט זניח למדי ובלתי מהותי. זאת, בשונה מטענות המומחים וממגמות האקלים המתרחשות כיום. יתרה מזאת, בהתנערותו מחתימה על הסכם פריז, טראמפ מונע העברת מליארדי דולרים לקרן אקלים הירוקה GCF תוך שהוא מייעד סכומים אלו למטרות של בעלי המניות שלו בעיקר לפיתוח מקורות תעסוקה מזהמים.

אכן, כמו למנהל תאגיד, גם לראש מדינה, יש אחריות לייצר ולשמר מקומות עבודה, לעתים במחיר של חוסר סימפתיה עולמי ובניגוד לזרם. עם זאת, נשאלת השאלה האם ההכרזה על פתיחת מכרה פחם היא לקיחת אחריות, או שמא מדובר בהכרזה לאזני בוחריו .האם לא אחראי ונכון יותר בנסיבות הנוכחיות לפתח מקורות אנרגיה חדשים כמו אנרגיה ירוקה, סולרית, טורבינות רוח, או פיתוח מואץ בהפקת הגז הטבעי?

האם זו המורשת שבעלי המניות של טראמפ (הבוחרים) בחרו להנחיל  לילדיהם ולדורות הבאים? להערכתי, גישתו של טראמפ אינה עולה בקנה אחד עם רצונות חלק ניכר מבעלי המניות שלו, אותם אלה הרוצים להיות בטוחים שסגנון החיים, הערכים, התרבות שלהם אינם מבוססים על ניצול אנושי והשחתה סביבתית שתפגע בדורות הבאים.

בהתנהלותו מבטל טראמפ בקלות תהליכי חקיקה ומגבלות רגולטריות שנועדו לחייב מפעלים ותאגידים לצמצם פליטות גזי חממה הגורמים להתחממות הגלובלית. בה בעת, מעניין לציין כי דוקא ענקיות אנרגיה כמו "אקסון" או "של" הביעו באופן פומבי את תמיכתן בהסכם פריז https://www.ft.com/content/043320bb-1c59-301a-9e5d-20cce5dc28b1?…e1

כך, באופן אבסורדי בעוד שנשיא ארה"ב נסוג מהסכם פריז, ראשי תאגידים גלובליים, מבלי שמוטלת מעל ראשם חרב רגולטורית, מאמצים באופן וולונטרי את היעדים לצמצום גזי חממה שנקבעו בהסכם פריז.

נראה, אם כן, שלא כולם אדישים, החלטתו של טראמפ לא להשתתף באמנה הבינלאומית זוכה להדים שלילים, מדינות, אזרחים כמו גם תאגידים רבי עוצמה יוצאים נגד החלטתו, מפרסמים את מחויבותם לתהליכי צמצום פליטת גזי חממה ומודיעים על כוונתם ליישם את ההתחייבויות החברתיות שלקחו על עצמם.

לסיכום, טראמפ, שלהערכתי, לא קרא נכון את המפה יכול עדיין לשנות את החלטתו, ונראה שגם בעלי המניות שלו יסכימו לכך.

שייך לנושאים: אחריות תאגידית

תגובות סגורות.