שם הכותב: תאריך: 11 דצמבר 2014

בתזמון רגיש, זמן קצר לאחר שכבאי נהרג ועשרות בני אדם נפגעו מדליפת גז אמוניה בעמק חפר ,דליפה נוספת של אמוניה אותרה בנתניה, וחברת קצא"א הודתה כי במחדל האקולוגי העצום בדרום דלפו כ-5 מיליון ליטרים של נפט גולמי (בניגוד לטענתה הראשונית של כמיליון –מיליון וחצי "בלבד" ) פרסם משרד הסביבה את דו"ח מדד ההשפעה הסביבתי והשאיר את כולנו עם חרדות רבות לגבי "דאגתם" של הקונצרנים והתאגידים הגדולים לשלומנו.

ללא שם

ללא שם

דו"ח מדד ההשפעה הסביבתי –משקף את ההשפעה הסביבתית של החברות הציבוריות בישראל באמצעות שיקלול פרמטרים כדוגמת רמת הציות של החברות לדין הסביבתי, כמות החומרים המזהמים או הפסולת הנפלטים או מועברים לסביבה, הסיכונים הנובעים משימוש בחומרים מסוכנים ואף משקלל בתוכו את הזיהום שנפלט ממפעלי החברות. הדו"ח חשף תמונה מטרידה לגבי המצב בארץ ומעלה שאלות רבות לאן מועדות פנינו, ומתי (ולא האם) יתרחש האסון הסביבתי הבא ומה יהיה היקפו.

דו"ח זה מהווה אינדיקטור עבור המשרד להגנת הסביבה בעת קביעת מדיניות פיקוח ורישוי ועבור החברות עצמן, אינדיקטור להיקף השפעתן הסביבתית ומרכיביה.

המדד הינו כלי ראשון מסוגו למידע כולל ומקיף אודות רמת הסיכון הסביבתי של חברות, שנעשה על ידי גורם ממשלתי ומאפשר למשקיעים בחברות ציבוריות לקבל אינדיקציה פשוטה וישירה על רמת הסיכון שלהן.

מדד 2014 בוחן לעומק את הסיכון הסביבתי של יותר מ- 40 חברות, כ-100 מפעלים וכ- 1000 תחנות דלק. חשוב לציין שניקוד של חברה ברשימה אינו מעיד בהכרח על הפרות של הוראות החוק, אלא על היותה חברה תעשייתית גדולה בעלת השפעה מהותית על הסביבה.

בסקירת הדו"ח אנו למדים כי פז, דלק וחברת החשמל הינן שלושת החברות המזהמות ביותר:

 לחברת פז, אשר "מובילה" את הדו"ח מספר תקריות חמורות מאוד אשר כוללות זריקת 80 טון אמוניה לים עקב תקלה באחד ממתקני הייצור של בתי הזיקוק של פז באשדוד. כ- 146 מתחנות הדלק של החברה לא ביצעו בדיקות למניעת זיהום קרקע או שאיחרו בהשלמת הבדיקות החוזרות. 28 מתחנות החברה אף הורשעו פלילית ב-2013 בכתב אישום שהגיש המשרד.

לדלק, "הסגנית", נמצא כי יש כ- 135 תחנות דלק בבעלותה אשר לא ביצעו או איחרו לעשות בדיקות למניעת הדליפות.

במדליית הארד "זוכה" בצורה לא מפתיעה חברת החשמל אשר תחנת הכח שלה- "רוטנברג" הממוקמת בעיר אשקלון היא המזהמת ביותר ואף חמור מכך, החברה מאחרת להתקין סולקנים– מתקנים שתפקידם להפחית הזיהום בכ- 90 אחוז.

ללא שם

חברות אחרות אשר מופיעות בצמרת הדו"ח הינן "דור אלון אנרגיה", "כימיקלים לישראל" ,"קבוצת עזריאלי" , "אלון הריבוע הכחול" , "החברה לישראל" ו"בתי זיקוק לנפט", כאשר את העשירייה סוגרת חברת טבע.

כתגובה לממצאים אלו ענה מנכ"ל המכון לאנרגיה וחשמל יוסי אריה, כי "החברות משקיעות מיליונים כדי להיענות לדרישות הסביבתיות, אך המשרד מעדיף פופוליזם זול".

המדד מסייע לחברות המדורגות להשוות עצמן ביחס לשנים עברו וביחס לחברות אחרות, מסייע לממשלה לקביעות שונות כדוגמת תדירות פיקוח במפעלי תעשייה, גובה אגרות הרישוי והפיקוח הנכונות. כמו כן מאפשר קביעת תדירות הדיווח של המפעלים, ובשוק ההון מהווה כלי עבור משקיעים לצורך הטמעת שיקולים סביבתיים בהחלטות השקעה.

ולנו, הציבור הרחב, כיצד המדד מועיל ? לאחר המקרים האחרונים אין ספק שמדד זה מסייע בהעלאת המודעות הציבורית להתנהלות הסביבתית של חברות ציבוריות וחשוב מכך, הוא מנגיש מידע בעל חשיבות ציבורית לכלל האוכלוסייה. בעולם הגלובלי של היום המורכב מצריכה אינסופית של מידע, מחאות שונות (כדוגמת מילקי וגז טבעי), ערנות חברתית משתפרת ופעילות נמרצת של דור הפייסבוק – אין ספק שעם הכלים הנכונים ניתן להביא גם לשיפור אצל חברות אלו.   עבורנו-כפי שלצערנו למדנו שוב לפני שבועיים- הסכנה הינה ברורה וייתכן ואף מיידית.

ללא שם

תגובות סגורות.