שם הכותב: תאריך: 18 יולי 2015

בכל בוקר, כחצי שעה אחרי הגעתי לעבודה, אני צועדת לבית הקפה הקרוב ובידי כוס תרמית שהבאתי איתי מהבית. בפעם הראשונה שביקשתי בבית הקפה שיכינו לי את הקפה בכוס שהבאתי, הרימו גבה, אך נענו לבקשתי. בהמשך אותו שבוע שאלה אותי הבריסטה, עת הכינה את הקפה, למה בעצם אני מביאה איתי כוס. תשובתי- "אני יודעת שאני באה לקנות קפה, למה שאני לא אביא איתי כוס ואחסוך את הכוס הזו לסביבה?".

הרעיון אינו שלי. מעטים המקומות בארץ שמעודדים דבר כזה, ביניהם רשת loveat התל-אביבית, המציעה 10% הנחה על הקפה אם מביאים כוס ממותגת שהם מוכרים בכל פעם.

ללא שם

רשת סטארבאקס האמריקאית שמה לה למטרה להגדיל את השימוש בכוסות רב-פעמיות בידי הלקוחות, ובכך לצמצם את השימוש בעצים הדרושים לייצור כוסות חד-פעמיות. התכנית הושקה בשנת 2012, ובשנת 2013 דיווחה הרשת על גידול של "רק" 0.3% בכוס המיוחדת שהושקה לצורך התכנית- מה שמתבטא ב-11.1 מיליון כוסות!

ללא שם

מסתבר שבאוניברסיטאות ומכללות בארה"ב ההרגל הזה מאוד נפוץ, ומקנה הנחה קלה על הקפה- 10-25 סנט לכל כוס קפה. ישנן אוניברסיטאות, כדוגמת אוניברסיטת בוסטון, המציידות את הצוות בכוסות שכאלה, כחלק מהתכנית הירוקה של הקמפוס. בברקלי פירסמו מפה של בתי קפה בהם אפשר למלא כוס שמביאים מהבית. שם התכנית- bring your own mug, או בקיצור BYOM. כשמסתכלים על נתוני הצריכה של כוסות חד פעמיות בארה"ב, קל להבין למה מהלך כזה הוא בעל השפעה רבה מבחינה סביבתית:

ללא שם

מבחינת המכללה, חייבים להתייחס גם לערמות האשפה העשויות להצטמצם בהנחלת שימוש בכוס רב פעמית. פחי האשפה במכללה מתמלאים בכוסות בכל יום לימודים. אני מניחה שצמצום של 5%-10% בהיקף הכוסות עשוי להיות משמעותי מבחינת היקפי האשפה.

זה נכון שלא תמיד נוח להסתובב עם כוס רב-פעמית לאחר השימוש, אך אחרי הסתגלות קצרה, רואים שזה לא נורא כל כך. בעבודה אני שוטפת את הכוס במטבח, ובמכללה אני משתמשת בקולרים המפוזרים בקמפוס כדי לשטוף את הכוס. כשלוקחים בחשבון את האפקט על הסביבה, מבינים שזה בהחלט מחיר קטן עם תמורה גדולה.

תגובות סגורות.