המונח אחריות תאגידית הינו מושג דינמי המהווה כותרת כללית המכילה את כל הנושאים המשתייכים לתפיסה חברתית תאגידית (Corporate Social Responsibility). אחריות תאגידית הינה האופן שבו הארגון מביא בחשבון הוגנות, חדשנות חברתית, שיקולים חברתיים סביבתיים, כלכליים ואתיים בדרך להשגת הצלחה וקיימות לטווח ארוך. המנהלים והעובדים בחברה בכל הרמות, אמורים לקחת ולבטא בחשבון נושאים מגוונים בניסיונם לעמוד מול הציפיות של כלל בעלי העניין הרלבנטיים (בעלי מניות, עובדים, צרכנים, ספקים, שלטון, אזרחים וסביבה), ציפיות אשר הולכות ומתחזקות בשנים האחרונות. בין היתר, אחריות מורכבת זו מקפלת בתוכה נושאים כמו קיימות, ערכים, צרכים ואינטרסים שונים, קבלת החלטות בטווחי זמן קצרים וארוכים, ניהול סיכונים ממשל תאגידי ושקיפות.

אחריות חברתית – תאגידית (CSR – Corporate Social Responsibility) הינה תחום עסקי שליבתו נוסחה המשקללת את ההשפעות הכלכליות, הסביבתיות והחברתיות של העסק/התאגיד ואת מערכות היחסים שלו עם כלל מחזיקי העניין. זוהי גישה אסטרטגית המציעה לעסקים לקחת בחשבון מיוזמתם שיקולים חברתיים וסביבתיים בצמתי קבלת ההחלטות על מנת להבטיח הצלחה גם בטווח ארוך.

את המושג "אחריות חברתית תאגידית" מחליפים לעיתים מונחים נוספים כמו אחריות תאגידית, אזרחות תאגידית, יזמות חברתית, קיימות, פיתוח בר-קיימא, דיווח עסקי-כלכלי, חברתי וסביבתי של ארגונים(TBL- Triple Bottom Line) , אתיקה עסקית וממשל תאגידי. למרות שקיים הבדל בין המונחים הללו כולם מצביעים על אותו כיוון: בעולם התעשייתי ובמדינות מתפתחות רבות מתרחשת עלייה בציפיות מתאגידים באשר לתפקיד שעליהם למלא בחברה בה הם פועלים.  עסקים מתמודדים עם דרישות הולכות וגדלות לדאוג לא רק לבעלי המניות אלא לכלל מחזיקי העניין.

(ההגדרה מתבססת על CSR Initiative של אוניברסיטת הארוורד)

 


המרצים שלנו מגדירים "מהי אחריות חברתית-תאגידית": 


ד"ר קרן ליפינסקי קרן ליפינסקי-קלע

"מהותה של האחריות התאגידית, בעיניי, היא הרחבת נקודת המבט של עסקים קדימה ולצדדים. היא מדברת על מעבר מהסתכלות צרה למבט על מעגלים רחבים יותר של השפעה ועל מחזיקי עניין שונים שלא בהכרח נראים כמו שותפים עסקיים טבעיים אבל מענה לצרכים שלהם יכול לקדם את העסק. אחריות תאגידית היא גם הנכונות של עסק להביט יותר רחוק קדימה, מעבר לטווח הקצר, ולחשוב מה ניתן לעשות כדי שהעסק והסביבה שבתוכם הם פועלים ימשיכו להתקיים ולשגשג לאורך זמן.

תחום האחריות תאגידית חשוב בעיני משום שהוא משלב לעולם העסקים ערכים ועקרונות של זכויות אדם, העצמה, הקשבה ושיתוף שמהווים תשתית לעולם העבודה הסוציאלית שאני באה ממנו. כל אלה נשמעים אולי זרים לאוזן העסקית אבל עסקים שילמדו לאמץ אותם כפרקטיקות עסקיות ירוויחו מכך. זהו תחום שמתפתח כל הזמן ומעורר הרבה שאלות וספקות הן מהצד העסקי והן מהצד החברתי והפוליטי, וכדי ליישם אותו בהצלחה נדרשת חשיבה יצירתית ופתוחה ובגלל זה הוא מרתק כל כך."

  kerenlip@colman.ac.il


ד"ר תמר ברקאי ד"ר תמר ברקאי

"אני מתייחסת ל"אחריות תאגידית" בשני אופנים (לפחות). ראשית, אחריות תאגידית היא מושג גג המסמן התייחסות תלת-ממדית של תאגידים לצמיחה כלכלית, הגנה על הסביבה והוגנות חברתית. במובן זה, אחריות תאגידית היא מסגרת מושגית הכורכת בתוכה שורה של מושגים מקבילים ומשיקים, כגון: אזרחות תאגידית, קיימות תאגידית, ניהול מחזיקי עניין, ניהול סביבתי, אתיקה עסקית, מעורבות חברתית ופילנתרופיה תאגידית. בבסיס המושג מונחת התפיסה, כי לצד אחריותם של תאגידים לקדם את אינטרס הרווח הפרטי עליהם להתמודד גם עם השלכותיה החברתיות של פעילותם העסקית. תפיסה זו מניחה ש"רישיונו החברתי" של ארגון עסקי מחייב את מעורבותו במגוון פעילויות – החל מפילנתרופיה וכלה ברגולציה עצמית בנושאים כגון יחסי עבודה, איכות סביבה וזכויות אדם. שנית, אחריות תאגידית היא שדה של פעולה חברתית, במסגרתו פועלים שחקנים רבים ממגזרים שונים, ביניהם תאגידים, ארגונים לא ממשלתיים מקומיים ובינלאומיים, מכוני תקנים, משרדי ראיית חשבון, ארגונים פיננסיים טרנס-לאומיים, רשויות מוניציפליות, מדינתיות ובינלאומיות ועוד. במסגרת השדה (הגלובלי והמקומי) מתרגמים השחקנים השונים את המושג "אחריות תאגידית" למגוון רחב של מודלים ודפוסי פעולה, תוך ניהול מו"מ על גבולותיו של השדה ועל משמעותו והיקפו של המושג "אחריות תאגידית"."

tamarba@colman.ac.il


היידי ארד היידי ארד המרכז לאחריות תאגידית

"בתוקף עיסוקי כאדריכלית, המושג "אחריות תאגידית" מדבר אלי במושגים של תכנון ובניה אחראיים לסביבה ולמשתמש ומוכרת בעיקר כאדריכלות בת קיימא. אפשר להגדיר אדריכלות מקיימת כיצירה וניהול אחראיים של סביבה בריאה, המבוססת על עקרונות אקולוגיים וניצולת יעילה של משאבים. מטרתם של בניינים שתוכננו ועוצבו על פי גישת האדריכלות המקיימת היא למזער את השפעתם על הסביבה באמצעות יעילות בצריכת אנרגיה ובניצול משאבים אחרים.  בניה בת קיימא בעיני הינה בניה שחוזרת לרגישויות שהיו למתכננים לפני המצאת החשמל ומיזוג האוויר. רגישות זו מתורגמת לבניה המנצלת את נתוני המקום לאוורור, חימום ,תאורה וחומריות . גישה זו של אדריכלות המותאמת למקום (אתר), לאדם, לתרבותו ולסביבתו הקרובה, מנוגדת לעקרונות שרווחו בעידן המודרני אשר האמין באמת אוניברסאליות ובצרכים אחידים של אוכלוסיות. כיום רווח יותר ויותר השילוב בין התפיסה הכולית (הטוטלית), המאפיינת את הגישה הוורנקולרית* המסורתית והעכשווית, לבין הבנייה לגובה וגורדי השחקים. הביטוי העכשווי המשולב הזה מבטא גישות עדכניות בתפיסת הקיימות: אדריכלים ומתכנני ערים מצאו דרך לשלב בין מגורים, שירותים, פנאי ורווחה בקרבה גיאוגרפית ולעתים גם בציפוף מחושב ומתוכנן בבנייה לגובה. בעיני, מעל לכל תפיסת הקיימות  אמורה לדאוג למשתמשים בחלל, בבניין, בשכונה ובעיר שבהם הם שוהים. בניין המצטיין בחיסכון אנרגטי וחיסכון במים  אך השוהים בו חולים אינו יכול להיקרא "ירוק", או חומר הנקי מתרכובות אורגניות המזיקות לבריאות שמיוצר בתנאים של ניצול עבודת ילדים אינו מספיק. כך שמעבר לחקיקה, תקנים ועקרונות – הבניה הירוקה אחראית ראשית כל לרווחתם של בני אדם."

אדריכלות וורנקולרית– הינה אדריכלות מקומית אשר מציגה פתרונות ייחודיים המתאימים למקום על כל היבטיו: חברתית,אקלימית, טופוגרפית וחומרית . אדריכלות זו נקרית לא פעם "אדריכלות ללא אדריכלים".

heidi@heidi-arad.com