שם הכותב: תאריך: 18 דצמבר 2016

רוחו של סטיב גובס נושמת ובועטת

שלום לכלל הקוראים,
התבקשתי לסקר כנס שעסק בנושא אחריות התאגידית. הכנס התקיים במתכונת בין לאומית ע״י ארגון מעלה. נאמר לי שהכנס מתקיים בהאנגר 11 בנמל תל אביב. כירושלמי קמתי מוקדם, שמתי וייז ויצאתי לדרך.. לא היה לי מושג מה עוד מצפה לי…
עמדתי שעה וחצי בפקקי אילון, שיניתי אסטרטגיה בלנסות לנסוע ברכבת, פספסתי את האוטובוס לנמל, ולך תחפש עכשיו את האנגר המדובר.. לאחר תסכול ועצבים של פקקי אילון נכנסתי להאנגר ,, ונדהמתי…

הרגשתי שאני נוכח בכנס השקה של apple להשקת iPhone8 בשילוב עם פאנל ההרצאות של .TEDנדהמתי לראות מופע שלם שמורכב מבמה של 360 מעלות, אנשים בעלי מוגבלויות שנכחו בקהל, מסכי ענק המקרינים את ההרצאות, חבר הכנסת גלעד ארדן שכיבד בנוכחותו, מתורגמן לשפת החירשים שעומד ליד הבמה ומתרגם, קפה חופשי ואיכותי (דבר מרגש בפני עצמו לכל סטודנט). מספר עצום של אנשים מכלל הגילאים, נציגות שווה של שני המינים, אנשים בעלי חברות, השפעה, ודבר אחד שמאחד את כולם, ערך מוסף שקיבל את הכותרת אחריות תאגידית.

הכנס כלל מספר בלתי מבוטל של 43 מרצים, בעלי שם עולמי אשר כל אחד נתן את הנישה שלו לאחריות תאגידית. לא האמנתי שאפשר לחקור ולדבר על נושא אחד מכל כך הרבה זוויות. כמובן שארגון מעלה לא אעלה 43 מרצים אחד אחרי השני, הוא תכנן את כלל הכנס בצורה מתוחכמת ושנונה. בחלק מן ההרצאות חילק את הקהל, לפי תחומי ענייננו, ואנו בחרנו לאיזו הרצאה להקשיב. במידה וכבר השתעממת ואפקט הקפה אזל אז אתה בקלות יכול להחליף תדר במכשיר שקיבלנו מראש ולהקשיב להרצאה מקבילה. ההרצאות עסקו החל ממהי אחריות תאגידית, כיצד היא מתבטאת בעולמנו ובארץ בפרט. איך מתחילים ליישם, איך היא באה לידי ביטי בעסק שלך ואיפה לא? לדוגמא, עלתה לבמה מקסין פסברג, מנכ״לית חברת אינטל וסגנית נשיא אינטל העולמית. והרצתה על שילוב נשים בעולם העסקים בישראל ובעולם המערבי. היא סיפרה על כך שבאחד מן נסיעותיה ליפן לצורך עסקים, הייתה צריכה להתפנות וחיפשה את שירותי הנשים. היא נוכחה לדעת שלא קימים שירותי נשים כלל! עקב אי שיתופם של נשים בהנהלה הבכירה בחברה. מאז בנו שירותים ואפילו צירופו אישה כחלק מן הועדה הראשית.. צעדים קטנים אך עדין צעדים. לעומת זאת היא סיפרה שנשיא קנדה המכהן, ג׳סטין טרודו הורה על כך שמחצית משרי הממשלה יהיו נשים. פריצת דרך בשילוב שנים בפוליטיקה העולמית.

%d7%9c%d7%9c%d7%90-%d7%a9%d7%9d
יחד עם ההרצאות של מובלי התחום בישראל עלו בעלי שם אוניברסליים. מבניהם עלה כריס קולטר, מנכ״ל חברת Globescan והרצה על אמון. אמון בין האזרח- מחזיקי העניין- הלקוחות, לבין החברות הגדולות הפועלות (בזכות האמון) למען הלקוח. הלקוח רוכש אמון לחברה ונוצר מעגל אמון עסקי בן הלקוחות לבין התאגידים השונים. הוא נתן דיאגרמה אשר המחישה את רמת האמון בינינו לבין חברות לפני פריצות הדרך של האחריות התאגידית ואחרי. הפער ביניהם כל גדול שלא האמנתי שפעם הינו קונים משהו מחברה מסחרית.. דומא זו המחישה את הצורך של התאגידים ליוצר אימון ובכך לשרת את האזרח טוב יותר והאזרח ימשיך להאמין ולתמוך, באין אם זה כספית או ערכית בתאגיד הגדול.

״עם כוח גדול באה אחריות גדולה״

קצת על אחריות תאגידית… הנושא החל לעלות למודעות עולם העסקים הבינלאומי בשנות ה-70, כאשר קבוצת כלכלנים ואנשי עסקים מרומא החלו לחשוב על ההשלכות של עסקיהם על הסביבה החברתית והטבעית. משם ואילך כל הקונספט עלה והשתרש בתפיסת העסקים הבינלאומית מחברות כמו מקדונלד'ס ועד אפל. יש להוסיף כי לאורך השנים מגמות השינוי והתפתחויות שקרו בעולם הוסיפו רבדים נוספים לתחום של האחריות תאגידית
כגון חיזוקם של האירגונים הירוקים ורגולציה יותר נוקשה של החברות עצמן כלפי שמירה על הסביבה בעקבות ההתחממות הגלובלית אשר החלה לקבל כותרת בעשור האחרון יותר ממפעם.
בתחילת שנות ה-2000 החל הרעיון לעשות עלייה, להתיישב בארץ ישראל ומאז רק להתפתח.
לאחריות תאגידית יש כמה פרצופים שבה היא יכולה להופיע:
השפעה על החברה- לדוגמא פיתוח וחיזוק אוכלוסיות חלשות
נושאים סביבתיים- שמירה על הסביבה, הטבע ומשאבי הטבע
פלורליזם חברתי- שוויון מגדרי, מגזרי וכל שוני מסוג זה
הפן העסקי, חברתי- התאמת המוצרם ומחיריהם ללקוחות, יחס הוגן כלפי העובדים
ועוד… רק צריך לחפש..

%d7%9c%d7%9c%d7%90-%d7%a9%d7%9d

כדי להמחיש היטב כיצד באה לידי ביטוי האחריות התאגידית בארץ, להלן דוגמא שכולם מכירים-
נפילת האסימון של רשתות המזון בארץ התעצמה במהפכת הקוטג׳ בשנת 2011. מוצר כל כך בסיסי כמו קוטג׳ לא יכול לעלות כל כך הרבה ועלתה השאלה האם מוצר כמו קוטג׳ באמת מה שנחוץ ללקוח? על פי אסנת גולן, סמנכ״לית תקשורת בחברת שטראוס דאז, החברות הבינו שעולמם המסחרי על סף שינוי ומשום כך החל קידום מכירות של מוצרים אשר באמת נחוצים ללקוח, אף על פי שקידומם והוזלתם יכולים לפגוע ברווחי החברה. לדוגמא נוספת רשת המזון רמי לוי החלה במכירת עוף תמורת שקל אחד בלבד!!! ומנגד הדוגמא החלבית המצפן התזונתי של תנובה אשר מתחייבת לשפר את סל הקניות של הלקוח לסל יותר בריא.
יש כאלו שיגידו שזהו תהליך שיווקי ויש כאליו שיומרו שזהו אחריות תאגידית. אני אומר שאלו שתי דרכים שלא סותרות אחת את השנייה- השיווק הוא פן חדש וערכי של האחריות התאגידית.

כנראה שהמשפט המפורסם והקלישאתי במקצת של איש העכביש, ״לכול כוח גדול ישנה אחריות גדולה״ יש הגיון מסוים והמסר נכנס לחיינו מבלי שנרגיש. ספיידרמן יצר קורי עכביש לצורכי ביטחון וסדר במקביל אפשר לטעון שמטרת הרעיון של האחריות תאגידית היא ליצור רשת של נורמות עסקיות וחברתיות אשר שזורות זו בזו.

לסיום, אולי משתקף מהמלל שהאחריות נמצאת בידי התאגידים, אך בעיני האחריות נמצאת יותר בידינו, האנשים בעלי העניין אשר עושים בחירות יום יומיות בחיי הצרכנות. אנו בוחרים איזה מוצר לרכוש ובכך תומכים כלכלית ושיווקית בחברה, שאולי נוגדת את האג׳נדה האישית שלנו. אנו מאפשרים לה להמשיך בשגרת מכירות רגילה ללא מעצורים וללא מתן דין ללקוח. זכרו שלפעמים הכוח בידי הלקוח! ולא בידי התאגידים שלפעמים שוכחים למה הם קיימים מהתחלה. תצרכו בחוכמה ובאחריות ובכך נשלים את מעגל האחריות יחד עם האחריות התאגידית.

תגובות סגורות.