שם הכותב: תאריך: 11 נובמבר 2014

הכנס ה-1 "תעשיית המיחזור הישראלית 2014" התקיים בפארק אריאל שרון וזאת לא בכדי. לטעמי אין מקום מתאים יותר מלפתוח (מסורת?) של עוד הרבה כנסים מסוג זה. הפארק עדין נמצא בתהליך הקמה, אך כבר עכשיו אפשר היה להתרשם מההתקדמות האדירה והמקיימת שלו. באי הכנס נכנסו למתחם הנמצא על לב ההר בו יש אגם אקולוגי, כסאות ממוחזרים והרבה ירוק בעיניים. מיקום שכזה בהחלט יצר רף ציפיות גבוה לתכני כנס.

הכנס שהתקיים בשיתוף של התאחדות התעשיינים, חברת Veolia, ופארק אריאל שרון, היה סוער במיוחד. טוב יעשו מארגני הכנס אם יאפשרו בעתיד מפגשים מתמשכים ואינטראקטיביים יותר.

בין דברי הפתיחה הדגיש צביקה אורן, נשיא התאחדות התעשיינים, את הצורך להגביל את החקיקה הרגולטורית ולמנוע מצב בו כל שר בממשלה יוזם חוקים התואמים את השקפתו- ואינם בהכרח תואמים לצורך הקיים במציאות  (הזכיר את הליך קידום ה- RIA של ה- OECD). אורן פירט כי בתעשייה המקומית ישנם 3 מישורי חיכוך עם נושא ה- זבל. הראשון הוא שמייצרים הרבה זבל וצריכה להיות אפשרות פינוי הולמת. השני הוא רישוי במטרה להפחית את המפגעים שהתעשייה מייצרת. האחרון הוא ניצול הזבל לפיתוח תעשיית מחזור ואיכות סביבה יזמית ישראלית. לאחר מכן דיבר דוד לפלר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, אשר הציג את עמדתו בעד צמצום הרגולציה, אך הזכיר סדרה של חוקים מהותיים שנחקקו לאחרונה (או יחקקו), החדש ביניהם הוא חוק איסור חלוקה חינם של שקיות ניילון. בימים אלה, עם התפטרותו של השר להגנת הסביבה עמיר פרץ, לא ידוע מה יעלה בגורל החוק.

הכנס המשיך בסדרת הרצאות. בראשונה כריסטופ פאוטרט, סמנכ"ל תפעול ERP (European Recycling Platform), הציג  את הארגון שמטרתו לסייע ביישום תקנות למחזור פסולת חשמלית ואלקטרונית. אחריו דיבר נציג של חברת Veolia על הפתרונות החדשים והנכונים שיש למצוא לבעיות הסביבתיות, כדוגמת יצירת אנרגיה ירוקה על-ידי שימוש בביוגז.

את החלק הראשון סגרה הרצאתו של דורון אברהמי, ראש מינהל פיתוח בר קיימא במשרד הכלכלה, אשר הציג את הדוח המסכם את החסמים הקיימים לשוק המיחזור הישראלי (הדוח אמור להתפרסם בימים אלה). הדוח מציג שיפור ברמת והיקף המחזור בארץ, העיקר שנדרש הוא להשקיע בחינוך הציבור. ע"מ להתמודד עם החסמים הקיימים, המדינה צריכה להשתמש ב- 3 כלים מרכזיים שמצריכים בחינה ומעקב מתמשך: רגולציה, קידום הסקטור הפרטי והדרכה.

הפאנל הראשון בכנס התמקד בנושא – איפה ישראל ביחס לעולם המפותח. משתתפי הפאנל יצרו שיח מרתק וסוער, בינהם היו אמיר חייק, מנכ"ל התאחדות התעשיינים ; נחמה רונן, יו"ר תאגיד המיחזור אל"ה ; האלוף (מיל.) משה קפלינסקי, מנכ"ל נשר. מנחה הפאנל אביב לביא, עיתונאי ופרשן בענייני סביבה הנחה את הפאנל ביד רמה ובשאלות ענייניות כדוגמת-  איפה נמצאים הפערים הכי גדולים שמדינת ישראל צריכה לצמצם, מהו מצב הרגולציה של הממשלה בתחום ואי קיומם של פתרונות מתקני קצה למיחזור. השיח נסוב בעיקר בכך שהממשלה נרתעת מחקיקה בנושאים מסוימים ובכך נמנעת להתמודד למשל מול מע"צ. לדברי חייק, הממשלה פונה ישירות לתעשייה לטיפול בנושאים שהיא עצמה אמורה לטפל בהם. מנגד, לדברי רונן, הרגולציה הסביבתית בכל העולם השתנתה והתעשייה חייבת להיות מעורה יותר במתרחש בעולם וכך תדע להיערך מראש, החשיבות היא להוביל את המהלך ולא לרוץ אחריו. כאשר רונן סקרה את חוק הפיקדון ותוצאותיו עד היום, היא ספגה תגובות רבות מצד אחד המשתתפים שטען שהנתונים שהציגה אינם נכונים. יחד עם הוויכוח הסוער, הפאנל המשיך בדיונים בשאלה אם הרגולציה הקיימת באמת מוכיחה את עצמה וכי יש להעמיק את החשיבה על מיחזור גם בהיבט של תשתיות עירוניות. ד"ר אורלי רונן, מנכ"לית מרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית, הציגה בפאנל את תפיסתה לגבי הצורך בשינוי דפוסי הצריכה שלנו. לטענתה, על כולנו לצרוך פחות מכיוון שרוב טביעת הרגל הפחמנית המיוצרת מגיעה מתהליכי הייצור.

לאחר הפאנל הרצה ד"ר נועם גרסל, מייסד ומנכ"ל אסיף אסטרטגיות בע"מ, בנושא  מיחזור: בין נטל כלכלי ליתרון תחרותי.גרסל הזכיר את החשיבותבחדשנות והתייעלות במודלים עסקיים לנוכח האתגרים מולם אנו מתמודדים היום, כדוגמת מחסור במזון. לטענתו, תעשיית המיחזור צריכה לפתח חשיבה מודרנית של קפיטליזם טבעי כמו Airbnb וחברות צריכות לאמץ שינוי תפיסה כמו חברת נשר, שבחרה אקולוגיה תעשייתית כאסטרטגיה עסקית.

הפאנל המסכם התמקד בנושא "של מי האחריות לעזאזל? גישת אחריות יצרן מזוויות שונות" והוא דן בין היתר בצורך הרב בשיתוף פעולה רוחבי- האזרחים, רשויות מקומיות, עסקים והממשלה.  

אין ספק שהכנס הציג נושאים המהותיים לכולנו בתחום הסביבה ונקווה שיהיה לו המשך, בעיקר בפן היישומי שנוכל לראות כמה שיותר תוצאות בשטח.

[tribulant_slideshow gallery_id="12"]

תגובות סגורות.