שם הכותב: תאריך: 20 יוני 2014

במסגרת סמינר-מחקר בנושא עסקים חברתיים, המתקיים תחת פעילות המרכז לאחריות תאגידית ומנוהל ע"י פרופ' בני גדרון הועברו ב- 28.5.14 שתי הרצאות בנושא.

הפוסט הנוכחי הוא המשכו של החלק הראשון במפגש, בו הועברה הרצאה מפי אורחים מווייטנאם לגבי התפתחות עסקים חברתיים במדינתם. המפגש המשיך עם הרצאתה של הגב' זיקה אב-צוק שדיברה על הפעילויות השונות שמובילה חברת סיסקו והמהוות דוגמאות מוחשיות להשפעתה בתחום האחריות התאגידית.
זיקה אב- צוק אשר עד לאחרונה ניהלה את התחום של Cooperate Affairs  של סיסקו במזה"ת, אירופה ואפריקה, משמשת כיום בתפקיד כ- Senior Manager Business Development  בחברה. על שינוי התפקיד בארגון ארחיב בהמשך.

בקצרה על סיסקו
חברת טכנולוגיית המידע מהגדולות והמצליחות בעולם.
הצלחתה מתבטאת בהיותה אחת מיצרניות ציוד התקשורת הגדולה בעולם כאשר רוב ציוד הניתוב שנמצא היום בשימוש רשת האינטרנט הינו תוצרתה. ב- 1997 הקימה סיסקו מרכז מו"פ בישראל וכיום הוא נחשב לסניף השלישי בגודלו של החברה בעולם.

אב-צוק תיארה בפנינו מספר פעילויות שונות אשר הובילה עם השנים ועד היום בתחום
של האחריות התאגידית:

שילוב שווקים מתעוררים והרשות הפלסטינית בשוק הטכנולוגי
הראשונה שבהן הייתה שילובן של מדינות וקהילות ביבשת אפריקה ובכלל זה המזרח התיכון בשוק הטכנולוגי העולמי. אב-צוק הציגה את הפעילות שנעשתה ברשות הפלסטינית כמקרה בוחן ליישום התוכנית.
פרויקט זה החל ב- 2008 לאחר ביקורו של מנכ"ל סיסקו העולמית ג'ון צ'יימברס באזור אשר במהלכו הכריז כי החברה תשקיע 10 מיליון דולר בפיתוח הרשות.
האתגרים שעמדו לפניה ליישום התוכנית
ברשות וביבשת כולה לא היו קלים וכללו בין היתר חשיבה על פתרונות רלוונטיים וספציפיים לכל קהילה, ייצור ערך ומדידת השפעתו של הפרויקט על הקהילה, נטרול השפעתה התרבותית של סיסקו כחברה מערבית על התרבויות בהן היא פועלת וכל זאת, אמור היה להיעשות במסגרת פיתוח בר-קיימא.
אתגר נוסף שהיה עליה לקחת בחשבון ברמה הפרקטית, הינו שישראל אינה ביחסי שלום עם סביבתה. לפיכך, היה עליה למצוא את הדרך ליישום תוכניות אלו במדינות שהכניסה אליהם בעייתית או לא אפשרית כלל. במקרה של הרשות, קרה לא פעם שעקב התערערות במצב הביטחוני בין ישראל לרשות, נמנעה כניסתם של נציגי החברה לשטחי הרשות. אילולא חשיבה יצירתית של אחד מהחיילים במעבר הגבול שהציע כי ייפגשו במקום נטרלי באמצע,
ייתכן שהפרויקט כולו היה יורד לטמיון.
לשם יישום התוכנית פותחו עם הזמן כללים מנחים, כמו עבודה משותפת תחת אותו החזון, להגיע מעמדה של הקשבה ולמידה של הקהילה, פיתוח של התוכנית במונחי קיימות, מינוף הידע והטכנולוגיה של החברה באינטרנט לצרכי התוכנית וחשיבה על המטרה שאליה שואפים להגיע ועל פיה לגזור את אסטרטגיית הפעולה.
ההבנה הכללית התבססה על בחינת הסביבה שבה מתקיימת הקהילה (Eco-system)
ועל פיה סיסקו סיפקה את צרכי הקהילה לצורך יישום מטרת העל.

משיחות ופגישות עם אנשי IT שנבחרו מהגדה הבינו האנשים בסיסקו כי עליהם לפעול בשני מישורים עיקריים. האחד הינו פיתוח רמת לימוד הטכנולוגיה והשני שיפור תדמית השוק הטכנולוגי הקיים. בעקבות המצב הביטחוני והכלכלי ברשות, עסקים אלו נתקלו בסירוב מתמיד מצד משקיעים, מה שהגביל את צמיחתם ואף השפיע על קיומם.
לשם כך, סיסקו בחרה לספק מערכת תומכת לחברות אלו ברמת ההדרכה, ידע ותרומות.
מעבר לכך, הפעילות של סיסקו פתחה דלת לחברות בינלאומיות נוספות כמו HP, אינטל, גוגל, מיקרוסופט ועוד. חברות אלו יזמו העברת פרויקטים בתחום הפיתוח והתוכנה לחברות ברשות הפלסטינית.

האם תרומה לקהילה משתלמת עסקית?
בראיון מ-2010 לגלובס אב-צוק מציינת בהקשר של הפרויקט בגדה, כי "סיסקו השקיעה כ- 40% מתקציב ההשקעה החברתית שיועד לפרויקט. המשך המימון הגיע כבר מתקציב יחידות העסקיות בסיסקו", כלומר הן הניבו לחברה החזר על ההוצאה מוקדם מהצפוי. עוד היא אומרת כי "זה גם טוב לביזנס, כי השווקים המתעוררים הם השווקים המתעוררים שלנו, וגם בונים את המותג דרך העבודה שעושים". בכך סיסקו מאששת בעצם פעילותה, ומוכיחה כי תרומה לקהילה משתלמת בסופו של דבר גם לחברה עצמה.

פעילויות נוספות שאב-צוק סקרה בפנינו במהלך הרצאתה, האחת נעשתה עוד טרם הפרויקט עם הרשות והשנייה מתרחשת בימים אלו ממש:

פרויקט "נטע"
בשנת 2000 אב-צוק החלה בפיילוט התנדבותי ללימוד מחשבים בנצרת עם בני נוער יהודים וערבים. ב- 2003 הושק פרויקט "נטע" – מיזם חברתי שמטרתו להכשיר בני נוער מאזור הפריפריה למקצועות היי-טק תוך שילוב יעדים חברתיים. לפרויקט ארבעה שותפים: קרן היסוד שמממנת חלק מהפרויקט באמצעות תרומות של יהדות העולם. עמותת תפוח, של קבוצת אי.די.בי וליאון רקנאטי שתורמת את כיתות המחשבים במתנ"סים. הסוכנות היהודית, שאחראית על הקשר עם המועצות המקומיות, וסיסקו ישראל שתורמת את חומר הלימוד, המדריכים לקורסים וכן, את מבחני ההסמכה.
היום התוכנית כוללת בארץ גם חרדים והורחבה למזרח התיכון כולו וכוללת מדינות נוספות כמו מרוקו, מצרים, תימן, ירדן, טורקיה, קפריסין והרשות הפלסטינית.

פרויקט הסיבים האופטיים של חברת החשמל ומשרד התקשורת
הפרויקט השני קורם עור וגידים כאמור בימים אלו. סיסקו לוקחת חלק בפרויקט נרחב של רישות בתי האב בישראל באמצעות סיבים אופטיים שיאפשרו גלישת אינטרנט מהירה פי עשר מהקיים היום (1 גיגה סימטרי). לדברי זיקה, מיזם זה אמור לשנות את כללי המשחק בשוק תשתיות התקשורת הדואופלי, לשפר את מצבה הכלכלי של ישראל, לתרום לעסקים הקטנים, חברות סטארט-אפ ועוד.
מתוך כתבה שפורסמה בפברואר האחרון בכלכליסט, נכתב כי המיזם יוקם ויופעל על ידי חברת IBC, שותפות בין חברת החשמל (40%) לקבוצת משקיעים פרטית בראשות חברת ויה אירופה השבדית (60%). אחד מהאנליסטים המובילים בתחום התקשורת, סמנכ"ל המחקר בדש ברוקראז' ערן יעקובי, מספק תחזית פסימית למדי בנושא. להערכתו, הצלחת המיזם תלויה בשני דברים: נכונות של המדינה להגדיל את השקעתה במיזם מעבר ל־150 מיליון שקל שהיא כבר התחייבה להעביר לו, וברוח הגבית שהוא יקבל מענקית הטכנולוגיה סיסקו. סיסקו רואה במיזם פיילוט שיאפשר להראות כיצד תשתית דיגיטלית מתקדמת יכולה לפתור בעיות שאיתן מתמודדות ממשלות, "אולם יש לזכור שסיסקו אינה מלכ"ר".

בדיון שנערך בהמשך להרצאתה עלו חששות בנוגע למיזם בגין היקף מעורבותם של החברות השונות בו ובכלל זה סיסקו. מדובר במיזם שהשפעתו על תחומי החיים השונים של האוכלוסייה בישראל רבה, ולא ברור עדיין עד כמה היא מבוקרת ע"י הממשלה, אם בכלל. על כך ענתה זיקה שכל המיזם נעשה בחסות ובפיקוח הממשלה והיא זו שמחליטה בסופו של דבר כיצד יתנהל.

לסיכום  ההרצאה אני מבקשת לחזור לתחילתה. המעבר שאב-צוק עשתה בארגון מתפקיד של קשרי קהילה (Cooperate Affairs) לפיתוח עסקי (- Senior Manager Business Development) מעיד על החשיבות הגדולה שהחברה מקנה לתחום האחריות תאגידית, לא פחות מאשר פעילויותיה השגרתיות. סיסקו רואה באב-צוק כמובילת תחום זה ובהפיכתו לחלק אינהרנטי מכלל תחומי פעילות החברה ולא כיחידה בפני עצמה, שמוציאה לפעול את החלטות ההנהלה הבכירה.
ואם לנסח זאת מדבריה של אב-צוק עצמה, תחום האחריות התאגידית יהיה הגוף עצמו ולא רק הזרוע שמיישמת את עקרונותיו.

תגובות סגורות.