שם הכותב: תאריך: 21 פברואר 2013

שובה של המכונית החשמלית

תחילת המאה ה-20 היתה השיא האחרון של המכונית החשמלית . עד אותה נקודה היה ברור שמכוניות בעלות מב"פ (מנוע בערה פנימי) סובלות מפיגור טכנולוגי וקושי תפעולי בסיסי. לעומת זאת, התושיה ההנדסית וההכרה הכלכלית שמדובר בשוק עם פוטנציאל אדיר, דחפו את יצרני מכוניות מונעות מב"פ להמציא פתרונות אשר הסירו את החסמים הטכנולוגיים האלו. הנרי פורד ומודל T היו הגורם המפורסם ביותר אשר חיסלו כמעט לחלוטין את המכונית החשמלית. הציבור האמריקאי מיהר לקנות מכוניות מונעות מב"פ זולות, אמינות ברמה יחסית וקלות לתפעול. מחירי הדלק היו נמוכים, תשתיות הדרכים הלכו והשתפרו ותחנות דלק הוקמו בכל המדינות שבהן החלו המכוניות לנסוע.

אבל המכונית החשמלית לא נכחדה לחלוטין אלא נדחקה לשוליים של תעשיית הרכב והצליחה לשרוד שם כמאה שנה בצורת רכבי גולף, מלגזות ורכבים איטיים אחרים. אחד המפורסמים בבריטניה היה רכב חלבנים, אשר בשנות ה-20 של המאה שעברה הונע בחשמל וזאת  Inbar bar-yehudaהוכחה שלנימוס הבריטי אין גבול. מכיוון ששעות העבודה של החלבן מוקדמות מאוד, חשוב היה לא להעיר את הלקוחות עם רעש של מנוע לפני השעון המעורר. לעומתם, בצד השני של האוקיינוס שולחים האמריקאים חלליות שחלקן נוחת על הירח והרכב שבו נסעו האסטרונאוטים על הירח מונע בחשמל. לכל אורכה של המאה ה-20 צצו פה ושם כמה פיתוחים מעניינים בתחום הרכב החשמלי אך רובם נתפסו כאקצנטריים ולא קיבלו תהודה ציבורית.

בשנת 1970 חווה העולם כולו את משבר האנרגיה הראשון שלו. אחרי מלחמת יום-כיפור המשבר הועצם בצורה מלאכותית בצורת משבר-הנפט שיזמו מדינות אופ"ק כתגובה על תמיכת העולם המערבי בישראל בזמן המלחמה. ארוע זה גרם לעולם כולו להתחיל ולהעמיק את ההתעניינות וההשקעה במיזמים של אנרגיה חלופית.

בשנת 1990 ה-ARB (ה-"וועדה למשאבי האוויר") של מדינת קליפורניה מחוקקת חוק אוויר נקי אשר שם לעצמו מטרה שאפתנית להגיע לשימוש ברכבים בעלי פליטת זיהום אפס. למטרה הזו נרתמים מהר מאוד יצרנים גדולים כגון: קרייזלר, הונדה, פורד, טויוטה ועוד.

גם חברת GM האמריקאית נענית לאתגר ומייצרת מכונית חשמלית מדהימה ביכולותיה שנקראת GM EV1. ה- EV1 יצאה לשוק בשנים 1996-1999 ויכלה להתמודד בהצלחה עם התחרות המקומית של יצרני הרכב הקונבנציונליים מבחינת איכות, בטיחות, טווח נסיעה, מהירות ועוד. מלבד היתרון הסביבתי הברור של ה-EV1, מחירו של מייל נסיעה היה כ-10% ממחיר נסיעה של מייל ברכב מונע בדלק. מה שהיה מרתיע במיוחד לחברות הנפט בארה"ב היה שאת ה-"תדלוק" של EV1 נעשה מול שקע חשמלי ולא בתחנת דלק.

יצורה של ה-EV1 הופסק במפתיע והלקוחות התבקשו להחזיר מיד את המכוניות שברשותם. למעשה, GM נקטה משנה זהירות ומעולם לא מכרה את המכוניות הללו אלא החכירה אותן תחת הסכם ליסינג קשוח. במקרה ש-GM תחליט, היא תוכל חד צדדית להכריח את הלקוחות להחזיר את הרכב לחברה וזאת ללא עוררין. מה שעורר את כעסם של הצרכנים בקליפורניה, שהם בעלי חוש סביבתי מפותח, היה שהרכבים שחזרו לחברה הושמדו כולם ו-GM אף הודיעה שלא תמשיך לייצר אותם בעתיד. הנושא עלה לטונים כה גבוהים כך שהופק סרט דוקומנטרי בהשתתפותם (בהתנדבות) של שחקנים הוליוודיים מפורסמים. הסרט נקרא: "מי הרג את המכונית החשמלית".

מאוחר יותר, GM ניסתה להסביר לציבור הצרכנים הכועס שההחזרה הכוללת נעשתה מתוך חשש שהטכנולוגיה תזלוג למתחרים. למרות הביצועים המדהימים של המכונית,GM  טענה שהמכונית לא עונה לציפיות, אינה מתאימה לכל אחד, שעלויות התפעול יהיו גבוהות מדי לצרכן ועוד טענות נוספות שלא התאימו לעובדות בשטח. גם היום לא ניתן למצוא לינק ישיר באתר GM לדגם הספציפי הזה, שהפך בנתיים לדגם לאספנים שנמכר במאות אלפי דולרים.

בצד השני של העולם, היפנים עובדים בחריצות אופיינית על פיתוח רכב חשמלי שנקרא אליקה. הדגם היפני פותח באוניברסיטת קאיו בטוקיו והוא בעל 8 גלגלים, 680 כ"ס ומגיע למהירות של 370 קמ"ש. מחירה של האליקה נחשב עדיין גבוה אבל קיימות באליקה פריצות דרך טכנולוגיות מרשימות, שהידע על חלקן כבר נקנה על ידי יצרני מנועים ורכבים בכל העולם.

גם בישראל קמה חברה בשם בטר פלייס בשיתוף עם חברת רנו הצרפתית. בטר פלייס הינו מיזם להקמתה של תשתיות תפעול ותמיכה היקפיות עבור כלי רכב חשמליים, בארץ ובעולם. חזון החברה הוא לפטור את כלי התחבורה מהתלות בתוצרי נפט להנעתם. את החברה הקים שי אגסי, איש היי-טק ובעבר חבר הנהלת SAP. יחד עם זאת, נראה שהאסטרטגיה של החברה להתמקד בפעילות המקומית, יחד עם חדירה איטית מאוד לשוק, שינויים תכופים בהנהלה המקומית ושינוי מדיניות של שותפים אסטרטגיים שם את המיזם כולו לדעת רבים ברמת סיכון גבוהה .

אז כבר יש היום מכונית חשמלית או שאין? למה בכלל צריך אותן? מי היה האחראי להעלמות של המכונית החשמלית ולמה? מה אני יכול לעשות כדי לתמוך בהתקדמות הפיתוח של רכבים חשמליים? על זאת ועוד בפוסט האחרון בסדרה.


אתם מוזמנים לצפות בהרצאות של זיוה פתיר, סמנכ"לית התקינה ב-Better Place Israel, במסגרת קורס מבוא לאתיקה ולאחריות תאגידית ובמסגרת הקתדרה לאחריות תאגידית.


תגובות סגורות.