שם הכותב: תאריך: 14 מרץ 2013

אימת המכוניות

בפוסטים הקודמים בסדרה ניסיתי לסכם את השתלשלות האירועים שמסבירים איך קרה שהמכונית החשמלית, שהומצאה בסוף המאה ה-19 עוד לפני המכוניות שאנחנו מכירים היום, זכתה למעט מאוד שנים של פריחה ושגשוג ועובדתית כמעט ואינה קיימת בחיי היומיום שלנו. זה נכון שנעשו טעויות טכניות ושיווקיות קשות מצד היצרנים של המכוניות החשמליות. זה גם נכון שיחד עם פיתוחים והמצאות מרחיקי לכת מתחום מנוע בערה פנימי (להלן: מב"פ), נחלשה מאוד היכולת של המכונית החשמלית להתמודד בשוק.

למרות זאת, שני הכוחות האלו לא מספיק חזקים כדי להסביר מחיקה כל-כך טוטאלית של התחרות מחיי היומיום שלנו! האם התערב במשחק כוח אחר שהיה כל-כך חזק שווידא לאורך שנים שהמכונית החשמלית תישאר רק בדפי ההיסטוריה ולעולם לא תתממש? מכאן … אני הולך על ביצים.

איך לחסל את התחרות ב-29 שניות?

עובדתית, לאורך המאה ה-20 התחזקה מאוד תעשיית הנפט והפכה להיות כח אדיר ומעצב בהיסטוריה של ארה"ב ושל העולם המערבי כולו. הכח הכלכלי הזה התפשט עד כדי אינטגרציה אנכית בין תעשיות הרכב לתעשיית הנפט והדלק שמאז מצאה את דרכה גם לשוק האנרגיה הכללי. משברי האנרגיה של שנות ה-70 גם הם השפיעו בצורה משמעותית על הכלכלה האמריקאית. יחד עם שילוב של מוקדי כח בפוליטיקה ובעיקר בארה"ב, הפכה תעשיית הנפט והאנרגיה לאחת החזקות בהיסטוריה האנושית.

שאלה תאורטית מעניינת יכולה להיות: מה היה גורלה של המכונית החשמלית היום אילו ממשלת ארה"ב הייתה מפנה רק 10% מהתקציבים האדירים שהוקצו למלחמות במפרץ, לטובת פיתוח מכוניות מונעות בחשמל?

כבר יותר מעשור, ארגונים חברתיים ואנשים פרטיים וביניהם הרבה שחקני קולנוע ומפורסמים טוענים שהייתה זו תעשיית הנפט והאנרגיה של ארה"ב שדחפה את המדינה כולה למלחמות המיותרות האלו. מעבר לכך, היו גם כאלו שפתחו קבוצה בפייסבוק שמטרתה לקרב בין אנשים שחושבים שהתנהלות הממשלה בארה"ב פוגעת באזרחיה ובין השאר בגלל הקשר בין הממשלה לאצולת הממון. ארגונים רבים אפילו הצביעו על קשר ישיר בין משפחת בוש לתאגידי הנפט והאנרגיה. המושג באנגלית המתאר את הקשר בין אצולת הממון להנהגת המדינה נקרא: Hon Veshilton.

אם חלק מהמשמעות של המונח "אחריות תאגידית" הוא עבודה יחד עם הקהילה וחיזוק הקשרים איתה, נראה שההתנהלות של תעשיית הנפט והאנרגיה האמריקאית לא מצליחה לעמוד בהצלחה בחלק הזה של ההגדרה. מתוך מקורות רבים באינטרנט עולה כי תעשייה זו העמידה את רווחיה לטווח הקצר מעל כל אינטרס אחר ולא קיימה את חלקה כחלק ממכלול שלם או קהילה. הסרט: "מי הרג את המכונית החשמלית" הוא דוגמא מצויינת לכך איך ציבור שלם של אנשים פרטיים וארגונים חברתיים מתאגדים יחד להפקה של מסמך קולנועי המתאר איך חוסלה כל תחרות למכונית הסטנדרטית ועד כמה הדבר הרסני הן מוסרית והן מבחינת המשמעות הסביבתית והקהילתית.

ואם בסרטים עסקינן, בסרט החשוד המידי שהיה מצוין למי שלא זוכר, השאלה הגדולה היא: "מיהו קייזר סוזה?". אחד המשפטים הגדולים בסרט הוא: "הטריק הכי גדול שהשטן עשה אי פעם הוא לשכנע את האדם שהוא לא קיים". וזה נכון כי מדי פעם בחיינו עומדות לפנינו בעיות כל-כך גדולות שמרוב שהן גדולות אנחנו טועים לחשוב שאלו כלל אינן בעיות ושהמצב הנוכחי הוא המצב האידיאלי. זה נכון גם לגבי התפיסה שלנו לגבי המכוניות שלנו לפחות ב-100 השנים האחרונות. אנחנו בטוחים שהמצב הקיים הוא הנורמלי ואין אפשרות אחרת מלבד מה שעומד מולנו.



אז בואו נשאל את עצמנו: מי זו אותה תעשיית הנפט? או יותר חשוב לשאול: מי הם הקייזר סוזאים שעובדים/מנהלים אותה? התשובה די מפתיעה: אלו אנשים כמוני וכמוכם. כולנו עובדים באיזושהי חברה, תאגיד, ארגון, גוף כלכלי כזה או אחר. כאשר הגופים הגדולים האלו פועלים אך ורק לטובת בעלי העניין והמניות ושואפים להפקת רווחים מידיים, הם נכשלים ולא פועלים באחריות. תעשיית הנפט האמריקאית הדגימה איך אפשר לפעול להגדלת רווחים נוכחיים על חשבון ערכים כמו מוסר, הגינות ויושרה, על חשבון פגיעה בסביבה ואפילו על חשבון חיי אדם. יכול להיות שגם התאגיד שבו אני ואתם עובדים או נעבוד בעתיד, פעל או יפעל בצורה לא אחראית שכזו והתפקיד שלנו כאזרחים אחראיים, יהיה להרים דגל ולרסן פעילות כזו.

הכתיבה עבור הבלוג של המרכז לאחריות תאגידית היא כתיבה מאתגרת. הרי הנטייה הטבעית של העוסקים ב-"עסקים", כמו הלומדים והבוגרים של המסלול האקדמי המכללה למנהל, היא לקרוא תכנים העוסקים בייצור של כסף ולא בתכנים העוסקים אולי בעיכוב הייצור שלו. לדעתי, רוב הקוראים מתעניינים יותר ב"פיתוח עסקי" ודרכים מתוחכמות לייצר הון ביעילות ובמהירות, מאשר במי או במה צריך להתחשב כאשר "מסתערים על היעד".

אז כן, "אחריות תאגידית" היא הין של היאנג. היא האבוט של הקוסטלו. היא העזר כנגדו. היא השכן מהקומה למעלה שמגיע ב-2 בלילה ומבקש ממך להנמיך את הווליום במסיבה כי הרעש מפריע לו לישון. אבל בצורה קצת יותר רצינית, אחריות תאגידית היא הקונספט שאומר שכל פעילות עסקית משפיעה על מכלול גדול יותר של גורמים, ובעלי העניין (או מחזיקי המניות) אינם הגורם היחיד שעליו צריך לתת את הדעת. באחריותנו כעובדים ומנהלים להכיר את כל החלקים המושפעים מהפעילות העסקית שלנו ולהתחשב גם בהם.

המרכז לאחריות תאגידית 

תגובות סגורות.