שם הכותב: תאריך: 14 פברואר 2013

מדוע לא הצליחה המכונית החשמלית? למה בכלל צריך אותה? ומה אפשר לעשות בשביל להחזירה? עלייתה ונפילתה של המכונית החשמלית- טרילוגיה מרתקת מפי אלדד ברעם.

פרק ראשון- מלחמת המכוניות

משחר ההיסטוריה היה לאדם צורך קיומי להתנייד ומהר. במשך אלפי שנים נעשה שימוש בבעלי חיים וכרכרות. רק לקראת סוף התקופה הוויקטוריאנית ותחילת המהפכה התעשייתית, החלו מכונות אמינות להופיע כחלק משיפור ביכולות התכנון והייצור האנושיות. התפתחויות טכנולוגיות אלו הביאו להופעתם של כלים מכאניים, כמו רכבות וכלי שייט ממוכנים ולאחר מכן הגיעו המכוניות הראשונות.

כבר ב-1672 המיסיונר הפלמי פרדיננד וורבייה, שפעל בסין, בנה עבור הקיסר עגלה מונעת בקיטור שסווגה כצעצוע מלכותי. בשנת 1789 הצרפתי ניקולס ג'וזף קונוט היה הראשון לבנות רכב של ממש מונע על ידי קיטור. כאות הוקרה למאמציו, מלך צרפת דאז לואי ה-15, קנה מקונוט את המכונית ושם אותה בנשקייה המלכותית כי חשב שאולי בעתיד יהיו לה שימושים צבאיים. כ-11 שנים מאוחר יותר בשנת 1800, הועברה המכונית למוזיאון הצרפתי הלאומי לאומנות ומלאכה ומאז ועד היום היא מונחת שם מבלי שנעשה בה כל שימוש, בדיוק כמו שניתן היה לצפות מאנשים בעלי תפיסה מכאנית צרפתית וכישרון לבירוקרטיה.

ב-1803 בנה הבריטי ריצ'ארד טרווטיק אב-טיפוס מונע בקיטור למכונית הראשונה ונראה שהעתיד נראה מבטיח. יחד עם זאת, גם המילה 'מבטיח' פתוחה לפרשנות כיוון שביום השלישי של נסיעת המבחן התפרקה המכונית של טרווטיק בגלל שעלתה על אבן בדרך. כמה ימים לאחר שתוקנה המכונית, במהלך אחת הנסיעות הנהג עצר כדי לאכול והשאיר את המנוע דולק. כתוצאה מכך, מנוע המכונית התחמם ועלה באש, יחד איתו נשרפה המכונית כולה וגם המבנה שבו היא עמדה נשרף. כל זה עוד כלום לעומת פיצוץ בדוד הקיטור שהתרחש כשנתיים מאוחר יותר בדגם מתקדם יותר שבו נהרגו גם ארבעה עוברי אורח תמימים שעמדו בסמוך למכונית. משטרת ישראל חוקרת את מעורבותו של טרווטיק בפעילות של משפחות פשע וחיסולים בעולם התחתון.

כרכרת הקיטור של ריצ'ארד טרווטיק

כרכרת הקיטור של ריצ'ארד טרווטיק 1803 (מקור- ויקיפדיה)

העקשנות הבריטית השתלמה כיוון שהיא סללה את הדרך להמצאה של השוויצרי פרנסיס יזאק דה-ריוואז שבשנת 1806 היה הראשון שבנה מכונית המונעת על ידי מנוע הבערה הפנימית (להלן: מב"פ) שהיה מהפכני בתפיסתו באותה תקופה. בניגוד למנועי קיטור, במב"פ השריפה של חומר הדלק מתרחשת בתוך המנוע עצמו ולא במכלול חיצוני. כמו כן, נעשה שימוש במיני דלקים שונים ולא רק בפחם מוצק. במשך יותר מ-50 שנה ממציאים רבים מארצות העולם בנו מכוניות שונות ומשונות שכולן מבוססות על מנוע בעירה פנימית אבל, לרוב המכוניות האלו היו חסרונות טכניים רבים, הן היו כבדות ולא יעילות וחלקן היה אפילו סכנת חיים של ממש למשתמשים.

כחצי מאה מאוחר יותר בשנת 1859, חופר האמריקאי אדווין דרייק את באר הנפט הראשונה בארה"ב. חמש שנים לאחר מכן בשנת 1864, ממציא הגרמני ניקולס אוטו את מב"פ מבוסס בוכנות ושניזון משריפת גז פחמימני. מלבד העובדה ש-'אוטו' הוא שם מאוד מוצלח עבור ממציא מכוניות, כבר אז המנוע של אוטו גרמני היה די מוצלח. למי שסופר, זו הייתה הבדיחה השניה בנושא ואולי זו הסיבה שאף אחד באותה תקופה עדיין לא לוקח את המכוניות האלו ברצינות.

לעומתן, בשקט האופייני למנועים חשמליים, נמשך במרץ הפיתוח של המכונית החשמלית. הממציאים של אותה תקופה, סוברים שהמכונית החשמלית פרקטית ובטוחה יותר מאשר מכוניות מב"פ שמדי פעם מתפוצצות, נשרפות ותמיד פולטות גזים ובכלל מרעישות. בין השנים 1832-1839 בונה הממציא הסקוטי רוברט אנדרסון את העגלה החשמלית הראשונה. אחרי אנדרסון מגיעים ממציאים נוספים שמנסים לשכלל ולייעל את המכונית החשמלית. בשנת 1842 שני ממציאים, האחד סקוטי רוברט דייוידסון והשני אמריקאי תומס דוונפורט, משתמשים בסוללות לא נטענות אך המפיקות הספק גבוה יחסית ובכך ומגבירים את זרם הפופלריות של המכונית החשמלית. בשנת 1899 הבלגי קמיל יאנאטסי נהג במכונית חשמלית שנקראה 'לימיס קונטנטה' או בעברית 'בלתי מסופקת'. קמיל שבר את השיא העולמי במהירות למכוניות של התקופה בכך שעבר את רף ה-100 קמ"ש וזאת במכונית המונעת באנרגיה חשמלית. יחד עם זאת, קשה עד היום להבין מדוע למרות הצורה של המכונית (בתמונה מעל), המהירות הגבוהה שלה והפעלתה על-ידי סוללות, היא עדיין היתה 'בלתי מסופקת'.

Jamais contente

Jamais contente (מקור- ויקיפדיה)

באותה תקופה, תעשיית הרכב שנמצאת בחיתוליה כבר נכנסת לצומת החלטה גורלי. השאלה האסטרטגית היא: האם להתקדם לכיוון טכנולוגית הקיטור, מב"פ או מכונית חשמלית? לאור הכשלים החמורים של מנועי הקיטור, נראה שההחלטה האמיתית היא בין שתי האלטרנטיבות האחרונות בלבד. בתחילת המאה ה-20 נמכרות אלפי יחידות של מכוניות חשמליות מיצרנים שונים ברחבי ארה"ב ומאות מוניות חשמליות נוסעות בערים הגדולות. הממציא הידוע מתחום החשמל, תומאס אדיסון, משקיע מאמצים כדי לפתח מנוע וסוללה יעילים יותר ונראה שהעתיד נראה מבטיח עבור המכונית החשמלית לעומת מנוע הבערה הפנימית.

הערה: הסרט להמחשה בלבד. במהלך הצילום לא נפגעו מכוניות אמיתיות.

נראה שמעמד האצולה, היצרנים וקובעי דעת הקהל לא לוקח ברצינות את מכוניות מב"פ. רוב המו"פ של אותה תקופה מושקע ברכבים חשמליים ונראה שעתידה של המכונית הולך להיות מבוסס מנוע חשמלי. אז למה, כבר יותר מ-100 שנים מאז, הרוב המוחלט של המכוניות בעולם מונע בדלק?

 

תגובות סגורות.