שם הכותב: תאריך: 04 יוני 2016

בתאריך 27.4.16 התפרסמה כתבה באתר כלכליסט  "תהיי יפה ותלמדי ביולגיה"  המדברת על כיצד לחצים חברתיים משפיעים בימנו על האופן שבו נערות נרתעות מלימודים מדעיים קשים כגון מתמטיקה ופיזיקה. בעקבות זאת נערות אלה  בתום סיום לימודיהן בתיכון אינן מכוונות למציאת תעסוקה בתחומים אלה. שוק העבודה מכיל בתוכו אחוז גבוה יותר של גברים במשרות בכירות. החברה מפילה על האישה את תפקיד האם, האישה היא זאת שדואגת למשק הבית, לכן מלכתחילה האישה אינה חותרת לתפקיד ניהולי בכיר, אלא מתפשרת על משרת אם.

ניתן לראות כי הפערים החברתיים נוצרים גם בין המגזר הערבי למגזר היהודי. במגזר הערבי הבנות כן מעוניינות להשתלב וללמוד מקצועות מדעיים. יש התופסים את האוכלוסייה הערבית כאוכלוסייה מנודה וחלשה, הוכחות לכך יש עד היום ולכן במגזר הערבי הבנות לוקחות זאת כאתגר. אך בשלב האמת כאשר הן יכולות להתקבל למוסדות ההשכלה הגבוהים הן מחליטות לזנוח את התחום.

כיום להשכלה ותחום העיסוק של ההורים יש השפעה רבה על הבחירות של ילדיהם. ילד שיגיע מבית של רופאים שכל היום חיים ונושמים רפואה. הסיכוי שימשיך בעקבות הוריו הוא גדול מאוד ואילו ילד שהוריו לא משכילים ואין להם עבודה יציבה יכול להיות שיסתפק במועט ולא ירצה להרחיב את תחום לימודיו.

במהלך השנים נוצרו פערים משמעותיים בתחום התעסוקה בין נשים לגברים הנובעים מהבדלים במגדר. מגדר הוא מונח במדעי החברה המתייחס לאבחנות בין הגבר לבין האישה, אבחנות אלה תלויות חברה ותרבות. במשמעותו המקורית המונח מגדר הוא תרגום חברתי – תרבותי של המין הביולוגי, המגדיר כיצד צפויים נשים וגברים להתנהג ולהראות בכל חברה נתונה. נשים נתפסות מזוהות בחברה עם המרחב הפרטי – בית, ילדים, משפחה, ואילו הגברים מזוהים עם המרחב הציבורי – עבודה, פוליטיקה,  מסחר.

ללא שם

אי השוויון בין נשים וגברים התחיל במאה ה18-19 מאז ומתמיד גברים תמיד מוערכים יותר ונשים תמיד יוערכו כפחותות. את המשפט "נשים שוות פחות" ניתן (בכאב לב) להקליד בגוגל וכתוצאה עולות כתבות רבות מעיתונים שונים על פערי השכר בין נשים לגברים בשוק העבודה. המשפט הנ"ל צועק את המשמעות הכפולה בקבלת שכר מופחת, פחות ערך = פחות כסף. ואולי מתיימר לתת "הצדקה" למציאות העגומה.

ללא שם

הגברים הם אלה ששולטים ברוב שוק העבודה, דוגמא מחיי היום יום שלנו היא חלוקת התפקידים בצבא. בעולם המודרני בו אנו חיים היום אנו רואים מגמה בקרב נשים אשר התחילו להתמיין לתפקידים של גברים כגון: לוחמה בגדוד קרק"ל, קורסי טייס ,קצונה וכו'..

אך בעצם אני תוהה על כמה מקרים שמענו בו אישה התמנתה לדרגת תת-אלוף או על אישה שפיקדה על חיילים קרביים? המקרים הם מועטים. גם כאשר נשים מצליחות להשתלב בתפקידים בכירים הן אינן משתכרות כמו גבר שממלא אותו תפקיד אך זוכה לשכר גבוה יותר. דבר זה עלול לגרום לחוסר מוטיבציה עבור נשים לנסות להתקדם לתפקידים בכירים יותר כיוון שהן לא מתוגמלות באופן שווה ולכן,  אנו רואים שמרבית הנשים בשוק העבודה היום מעדיפות למצוא משרה נוחה שתאפשר להם לתפקד במשרת אם.

באמצעות מאמרה של דפנה יזרעאלי (1999) "המיגדור בעולם העבודה" נוכל להבין נדבך אחד לפחות במציאות הנ"ל. יזרעאלי מסבירה כיצד האישה נתפסת בשוק העבודה כמי שערכה פחות ומשתמשת במושגיה של הפסיכולוגית סנדרה בם (1993) "עדשות המיגדור". הכוונה לדרך בה כוח גברי משועתק ע"י הנחות סמויות על נשים וגברים, הנחות אלו באות לידי ביטוי בשיח התרבותי, במוסדות חברתיים ובנפש הפרט.

כולי תקווה כי לאור ההתפתחות הטכנולוגית ושינוי התפיסה שחל בעולמנו, הפערים המגדריים יצטמצמו ונערות יתחילו להשקיע יותר במקצועות הקשיים יותר, ישאפו להתקדם בתחום הלימודים והתעסוקה ולא יתפשרו על משרות אם. אלא שהדור הצעיר של נשים יכבוש את עולם התעסוקה והן יראו לעולם כי למרות שהן משקיעות זמן רב בבית ובטיפוח המשפחה הן יכולות להצליח ולהתברג במשרות בכירות.

תגובות סגורות.