שם הכותב: תאריך: 22 יולי 2015

sssss

מדיי יום ביומו כלי התקשורת מעדכנים אותנו באשר לאיום מהגבול הצפוני. עד כמה ארגון החיזבאללה מזוין, מהם יכולותיו, מידת מעורבותה של איראן בלבנון ואפילו מצב בריאותו של מנהיג הארגון- חסן נסראללה. המודיעין שלנו עובד סביב השעון בגזרה הצפונית כדי לדאוג לשלום אזרחי המדינה, על-כך אין עוררין. יחד עם זה, נשאלת השאלה, האם מערכי המודיעין של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות במדינת ישראל פועלים באותה המחויבות ובאותה ההשקעה, למניעת התפרצות הפצצה המתקתקת הנמצאת בתוך גבולות מדינת ישראל? הלא היא – בתי הזיקוק במפרץ חיפה.

בשנת 2013, המשרד להגנת הסביבה קבע כי חיפה היא העיר עם זיהום האוויר הגבוה ביותר בארץ, הנגרם כתוצאה מעומס זיהום תעשייתי. בחודשים האחרונים, פרסם משרד הבריאות דו"ח שמצביע על רמת תחלואה גבוהה ומדאיגה ביותר באזור חיפה והמפרץ. את תושבי חיפה וסביבותיה נתונים אלה לא הפתיעו כלל, שהרי הם מכירים אותם כבר שנים רבות. מהנתונים עולה כי מחצית מ- 60 הילדים עד גיל 14 שחלו בסרטן באזור, חלו בשל זיהום האוויר. עוד עולה מהדו"ח כי שיעור חולי הסרטן במפרץ חיפה גבוה מהממוצע הארצי באופן מובהק

רב שיח זה מוקדש לחשיבותה של האחריות הסביבתית, הקשורה להיבטים מקומיים (איכות אויר, קרקע ומים) ולהיבטים גלובאליים (התחממות כדור הארץ וכדו'), נוכח התנהלות חברת בזן בתחום. הסוגיה העולה היא- האם הרשות המחוקקת צריכה להיות מעורבת בהיבטים של האחריות הסביבתית ככלל ולקבוע כיצד בזן צריכה לנהל את אחריותה הסביבתית בפרט. או שאולי יש לאפשר לכל תאגיד חופש פעולה בישום התכנית האסטרטגית שלו.

האחריות הסביבתית היא מרכיב באחריות התאגידית והיא-שינוי בתפיסה ובאסטרטגיה של התאגיד, המתייחסת ב לאופן הניהול של התאגיד בכמה פרמטרים. בהם: אתיקה בעסקים, שמירה על זכויות אדם, סביבת עבודה הוגנת ושמירה על איכות הסביבה ועוד. כל ארגון מחויב לשיקולים מסחריים, שאם לא, לאורך זמן אין לו כל הצדקה כלכלית. זה כאמור, יפגע לא רק בארגון, אלא גם בחלק ניכר מבעלי העניין שלו, ובכלל זה העובדים, הספקים והלקוחות. אחריות תאגידית מהווה מרכיב מהותי בליבה העסקית והאסטרטגית של כל ארגון. היא מתבססת על ההבנה שהארגון מחויב לכלל בעלי העניין שלו, ולא רק לבעלי המניות. יחד עם זה, מלבד השיקולים הפיננסיים של הארגון, מצופה ממנו להפעיל גם שיקולים אתיים, חברתיים וסביבתיים.

בעידן שבו מחד גיסא, תאגידים מעצימים את כוחם והשפעתם על מכלול תחומי החיים ומאידך גיסא, האחריות הסביבתית תופסת מקום חשוב אף יותר ממקומם של התאגידים, עולות תהיות באשר להקפדה על ניהול האחריות הסביבתית ובאיזה אופן אוכפים זאת, תוך שמירה והתייחסות ראויה לכלל בעלי העניין של התאגידים.

שימו לב, בהגדרת האחריות התאגידית (Corporate Social Responsibility) נעדרת המילה "מחייבת" ולכן חובת הדיווח בעניין האחריות הסביבתית מצומצמת וסובייקטיבית מצד הארגון.
ניהול תחום פעילות זה הינו לשיקולו של הארגון, הן מבחינת הצבת יעדים לצמצום השפעותיו הסביבתיות והן שילובו בתהליך קבלת ההחלטות. מכאן שהוא המחליט –  מה השפעותיו על האדם והסביבה, במה הוא בוחר לטפל, באיזה אופן ובאיזה מועד, מהם לוחות הזמנים שלו ומהי רמת השקיפות הנכונה לו. במרחב נוחות זה, ולנוכח רפיסות החוק הקיים, רק מעטים מהתאגידים רואים במחויבות הסביבתית חלק מהאסטרטגיה העסקית וגוזרים על עצמם מרחב פעילות מרוסן ואחראי מעבר לגבולות התקינה.

sssss

לראיה, לדו"ח האחריות התאגידית אין כל השפעה מלבד מסמך המהווה תכנית עבודה שנתית. הארגון לא בהכרח מטפל באופן נרחב בהשפעות המרכזיות של פעולותיו על הסביבה. התוצאה הישירה לכך היא חוסר אמון הציבור במחויבותו של הארגון לעשייה ולשיפור מתמיד בייצור מוצרים בריאים ואחראיים לסביבה ולאדם. דוגמא לכך היא תושבי חיפה והסביבה שכבר איבדו כל אמון בהצהרת כוונותיו של התאגיד להגביר את מחויבותו לאיכות הסביבה ובכך להפחית את זיהום האוויר.

sssss

הצלע השלישית, הינה הרשות המחוקקת שמתוקף סמכותה ואחריותה, היא זו שקובעת את החוקים הרגולטוריים הסביבתיים באמצעות הכלים שברשותה – רישוי סביבתי, פיקוח וביקורת, מתן רישיונות עסק, היתר רעלים ולעניינינו, חוק חובת דיווח- חובת אויר נקי. החוק קובע חובת דיווח אודות נתוני פליטות לאוויר וניטורן וכדי לאכוף זאת- חלות סנקציות מנהליות, פליליות ומחמירות בגין הפרתן. סנקציות אלה חלות על הארגון ועל מנהליו באופן אישי. נוסף על כך, מחזק חוק אוויר נקי את מעמדו של הציבור באמצעות מנגנוני שקיפות ומאגרי מידע, המאפשרים גישה לנתונים והצלבתם לשם פיקוח ובקרה יעילים על איכות ועל אמינות המידע של הארגונים המדווחים.

דומני כי בזן חוטאת בייעודה, בתפיסה כי תחרות והון הם הערכים המובילים, לעומת ערכי הסביבה והקיימות. היא מתעלמת במודע ממצוקת הקהילה ומזניחה את שיקולי הטווח הארוך, לטובת הגדלת רווחיה בטווח הקצר. עכשיו כשמצוקת התושבים ידועה לכולם, הגיע הזמן להפחית בנחישות את רמות הזיהום במפרץ ולהציב את טובת בריאות התושבים לפני האינטרסים של בעלי ההון. בין השאר באמצעות מתן תמריצי רכש מהממשלה, או מתן עדיפות במכרזים ממשלתיים. שילוב הכוחות של משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, הממשלה ועיריית חיפה, יעצים את יכולותיהם לאכוף חוק זה בחברת בזן. וכדאי לעשות זאת מוקדם ככל האפשר, טרם האש תתלקח, הפצצה תתפוצץ ואז נאמר – "הכתובת הייתה על הקיר"

תגובות סגורות.