שם הכותב: תאריך: 10 אוגוסט 2016

הכנס הבינלאומי השלישי לאחריות תאגידית, קיימות, אתיקה וממשל התקיים בקלן, גרמניה, באוגוסט האחרון. שמחנו לייצג את המרכז לאחריות חברתית תאגידית בכנס ונרצה לחלוק איתכם כמה מהתובנות והרשמים.

הכנס, שמאורגן על ידי המכון העולמי לממשל תאגידי, מתקיים בכל שנה במדינה אחרת והפעם אירח אותו בית הספר למינהל עסקים של קלן- CBS, שעשה עבודה נהדרת מבחינת ניהול, הפקה ואירוח. בכנס השתתפו מעל 200 אנשי אקדמיה ועסקים מכ-40 מדינות, לאורך שלושה ימים שכללו מגוון רחב של הרצאות, סדנאות ופאנלים. צוות בית הספר דאג לכך שהכל יהיה מאורגן היטב, יתחיל בזמן ויתקתק כמו שעון אבל גם יצר אווירה חמימה עם שוקולד קטן שקיבל כל אחד מהנואמים, תעודת הוקרה למציגים בפאנלים ואף שירת יום הולדת שמח במליאה לאחד הדוברים.

מבחינת התוכן, קשה לומר שהייתה בשורה חדשה או מפתיעה. כולם הביעו דאגה גדולה לנוכח האתגרים שהעולם מתמודד איתם היום (חברתיים, ביטחוניים, סביבתיים וכלכליים) אך היו שותפים להרגשה שהטיפול בנושאים, גם מבחינה אקדמית וגם מבחינה פרקטית, קצת תקוע ולא תואם את האקטיביות שנדרשת כיום לטיפול בבעיות הקיימות. או כפי שניסח זאת ניק קפלדי, נשיא המכון העולמי לממשל תאגידי: "רוב חיי האקדמיים הרגשתי שאני רץ על הגלגל כמו אוגר בתוך כלוב ולא מגיע לשום מקום. מאז שהתחלנו לעסוק באחריות תאגידית אני מרגיש שסוף סוף יצאתי מהגלגל, עכשיו השאלה אם נצליח לצאת גם מהכלוב".

צילום: ענת (נתי) רוטשטיין

צילום: ענת (נתי) רוטשטיין

בחרנו להרחיב כאן על שלושה נושאים שעלו בכנס וחשבנו שהם מעניינים ורלוונטיים גם עבורנו. הראשון הוא מחקר שעסק בחשיבותה של אחריות תאגידית למחפשי עבודה ומצביע על התפקיד החשוב שיכול להיות לחינוך לאחריות תאגידית בהקשר הזה, השני מתמקד באופן בו חדשנות יכולה לאמץ קיימות והנושא השלישי מתייחס לצורך לשלב רגש, תרבות ומסורת בחינוך לאחריות תאגידית על מנת להפוך את הנושא לנגיש יותר.

החשיבות שמחפשי עבודה מייחסים לאחריות תאגידית של הפירמה

מחקר מעניין שהציגה סלייק בוסטמנטה, פרופ' לניהול בבית הספר לכלכלה ומשפטים של ברלין, עסק בבחינה אמפירית של ההנחה לפיה עובדים מדור ה-Y  מייחסים משקל משמעותי להתנהלות החברתית של החברה בהחלטות שלהם לגבי מקום העבודה העתידי. התיאוריה בנושא מציעה כמה הסברים לכך: ראשית, חלק מהמרכיבים של אחריות תאגידית משפיעים גם על העובדים עצמם לכן חשוב להם לבחון מה מידת ההשפעה האפשרית עליהם. שנית, עובדים אוהבים לעבוד אצל מעסיק שמייצג את אותם ערכים בהם הם עצמם מחזיקים ומאמינים (value fit). שלישית, על פי תיאוריית ההזדהות החברתית עובדים רוצים להרגיש חלק מקבוצה שמלוכדת סביב מטרות משותפות. ולבסוף, עובדים מניחים שאם החברה עוסקת באחריות תאגידית היא טובה גם מבחינות אחרות כמו היחס לעובדים (תיאוריית האיתות). אלא שהנחות אלה לא נבדקו מספיק מבחינה אמפירית ובעיקר לא נבדק מהם המרכיבים של אחריות תאגידית שחשובים למחפשי העבודה ומה החשיבות שלהם ביחס למרכיבים אחרים כמו השכר.

החוקרים העבירו סקרים בקרב 577 סטודנטים שקיבלו תיאורים של מעסיקים שונים. לכל מעסיק היה תיאור שכלל שילוב שונה של 28 תכונות אפשריות שחלקן קשורות ל-CSR  וחלקן אינן קשורות. התוצאות הצביעו על כך שהמשקל שהמשתתפים ייחסו לתוכנות כמו התנהלות סביבתית וחברתית אחראית, היה נמוך למדי וכי הקריטריונים שהיה להם משקל גבוה יותר בבחירה היו אלה שהתייחסו באופן ישיר לעובדים עצמם כמו סביבת עבודה והוגנות כלפי עובדים. המסקנה מעט מאכזבת מכיוון שהיא מצביעה על כך שמחפשי עבודה צעירים כמעט אינם מושפעים בבחירת מקום העבודה שלהם מההתנהלות של החברה בהיבטים הרחבים של אחריות תאגידית, אלא יותר מתעניינים באותם אלמנטים שמשפיעים עליהם באופן ישיר. יחד עם זאת, הממצאים לא מפתיעים מאחר שהם דומים גם למה שידוע לנו על התנהגות צרכנים בהקשר זה, לפיה עצם ההתנהלות האחראית של חברה לא גורם ללקוחות לקנות ממנה אלא אם יש לו גם תועלת אישית נלווית.

עוד נמצא במחקר שנשים הושפעו יותר בבחירה שלהן מההתנהלות החברתית והסביבתית של הפירמה וכן, שהתנסות בתוכנית לימוד של אחריות תאגידית ומעורבות חברתית של המשתתף בעבר, הייתה השפעה חיובית על המשקל שהמשתתף ייחס להיבטים החברתיים-סביבתיים. ממצא זה יכול לעודד מעט את כל מי שעוסק בחינוך לאחריות תאגידית בכך שיכולה להיות לכך השפעה על המודעות והאכפתיות של הסטודנטים כעובדים לעתיד.

מה ההשפעה של אחריות תאגידית וכמה חדשנות היא אוצרת בתוכה?

ד"ר בראדלי גוגינס, מביה"ס למנהל עסקים בבוסטון קולג' הציג את האחריות התאגידית בתוך ההקשר הרחב יותר של המציאות בה אנו חיים במאה ה-21 והעלה שאלות מהותיות שרובן נותרות עדיין ללא מענה. העולם בו אנו חיים עמוס בהפרעות (disruptions) ואי וודאות, טוען גוגינס, לכן, יותר מתמיד חברות זקוקות ליציבות אותה ניתן להשיג בהתנהלות על פי אחריות תאגידית בהיבט אסטרטגי-עסקי. נוסף על כך, לאחר שהמשבר הכלכלי של 2008 הביא לקריסה של המערכות הכלכליות הקיימות אנו עדים בשנים האחרונות לקריסה של המערכות הפוליטיות שמתבטאת בדעיכה של מוסדות הממשלה במדינות שונות ובשינויים פוליטיים קיצוניים במדינות שונות . לאור הדינמיקה החדשה שנוצרה בהיבט הפוליטי-חברתי-כלכלי, חברות שישכילו להיות יותר יוזמות (מאשר רק מגיבות למשברים שנוצרים) ויפגינו אומץ בהתנהלות אחראית אמיתית, יהיו אלה שיחזיקו מעמד לטווח הארוך. גוגינס טוען כי "הצרכנים יותר חכמים מהחברות, העובדים יותר חכמים מהמעסיקים והאזרחים יותר חכמים מהממשלה" ולכן חשוב לאפשר לחדשנות לצמוח ולהתקדם מלמטה כלפי מעלה.

צילום: ענת (נתי) רוטשטיין

צילום: ענת (נתי) רוטשטיין

אחריות תאגידית – מסורת, תרבות ורגש ולא רק רציונל

כמה דוברים מרקעים שונים מאוד התייחסו לנקודה דומה: הדרך היחידה להניע להתנהלות אחראית היא לא להשאיר אותה כמושג קר ומרוחק אלא לחבר רגשית את הלומדים. על מנת לעשות זאת יש לייצר חיבור בין מושגי האחריות התאגידית לבין המסורת והתרבות הייחודית לכל מקום ומקום.

פרופ' דניצ'ה פורג', נשיאת בית הספר לניהול בבלד סלובניה ונשיאת האיגוד הבינלאומי לפיתוח מנהלים בחברות דינאמיות- CEEMAN, טענה שחינוך איננו פעולה עצמאית אלא מרכיב בסביבה הפוליטית- חברתית וכי לבתי הספר למנהל עסקים יש תפקיד מהותי בהכשרת מנהלי העתיד. לא נחסכה ביקורת בהרצאתה לגבי המנהלים הבכירים ברחבי העולם שהיו אחראים לחלק מהמחדלים המשמעותיים ביותר של חברות בשנים האחרונות. פרופ' פורג' הציגה שרובם, אם לא כולם, הינם בוגרי בתי ספר למנהל עסקים מהנחשבים בעולם אך היכן האחריות התאגידית שלהם במשברים ותקופות של אי וודאות?  פרופ' פורג' שתפה בהרצאתה שכחלק מהתוכניות להכשרת מנהלים לאחריות תאגידית הם מחפשים דרכים לגעת באנשים באופן רגשי. כך למשל, למנהלים מחברות נשק שעברו הכשרה בתחום, ערכו סיור בסרייבו שכלל מפגשים עם נכי ואלמנות מלחמה.

צילום: ענת (נתי) רוטשטיין

צילום: ענת (נתי) רוטשטיין

חאתם קאטר, מייסד וסגן נשיא קרן טורוס מיסר לפיתוח במצרים, דיבר על העוני והפערים החברתיים הקשים בארצו ועל התפקיד החשוב של הדת בחיבור למקום החיובי של פילנתרופיה ונתינה. גיוס העיקרון של הזכאת (צדקה) שמהווה אחד מחמשת עמודי האסלאם מאפשר לרתום מנהלים ועסקים לחשיבה אחרת על אחריות.

תמונה 4

צילום: ענת (נתי) רוטשטיין

אנדרה האביש, מדען, תיאולוג ומרצה לאתיקה ואחריות תאגידית בבית הספר למינהל עסקים של אינגולסטט, גרמניה, טען כי המושגים הרבים בהם משתמשים בעולם האחריות התאגידית נתפסים כאליטיסטיים, מדעיים ומרוחקים רגשית מרוב האנשים וכן גם הקודים האתיים של החברות עצמן מנותקים ממימד רגשי או תרבותי. בעוד שאחריות אמורה לנבוע מיחסים בינאישיים המושגים והכללים מדגישים דווקא ממדים אינדיבידואליסטים ואינם מכילים נרטיבים תרבותיים, משמעויות או דמויות מופת שאפשר לשאוף להידמות להן. לדבריו, אסור לנתק את האחריות מההקשר התרבותי שלה. האביש ועמיתיו מעבירים הכשרות באתיקה וחוכמה מעשית(practical wisdom) למנהלים ולסטודנטים שמתבססות על חיבור לתרבות מקומית כמו לעולם הקתולי, היהודי והאסלאמי.

צילום: ענת (נתי) רוטשטיין

צילום: ענת (נתי) רוטשטיין

העובדה שהנושא עלה מדוברים מגוונים שמגיעים ממקומות שונים בעולם מצביע על כך שאכן קיים צורך אמיתי למצוא כלים לחבר בין ההיבטים הרציונליים והאקדמיים של אחריות תאגידית לבין העולם הרגשי והתרבותי של הלומדים, על מנת לייצר מעורבות ולהניע לפעולה.

ניתן לראות את התוכנית המלאה של הכנס כאן.

תגובות סגורות.