שם הכותב: תאריך: 05 אוקטובר 2013
בני גדרון

פרופ' בני גדרון

תכירו את בנימין גדרון, פרופסור באוניברסיטת בן-גוריון, מייסד המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי והעומד בראשו. היה מייסדו ונשיאו הראשון של הארגון העולמי של חוקרי "המגזר השלישי" (International Society for Third Sector Research -ISTR). היה נשיא מייסד של ההתאחדות הבינלאומית לחקר המגזר השלישי. בשנת 2000 הוענק לו פרס פולברייט-יצחק רבין.

משנת הלימודים הקרובה, תשע"ד, מצטרף בני לסגל המרצים בתואר שני בבית הספר למנהל עסקים בני יעביר שני קורסי בחירה לתלמידי MBA : עסקים חברתיים וניהול מלכ"רים. נפגשתי איתו לראיון רגע לפני תחילת שנת הלימודים.

מה משך אותך לחקר התחום של המגזר השלישי?

את עבודת הדוקטורט שלי כתבתי בנושא "מתנדבים" וזה היה הנושא הראשון שאותו חקרתי בצורה שיטתית. משם עברתי לחקור נושא קרוב – ארגונים וולונטריים, שהפך בתחילת שנות ה-90 לנושא רחב וחשוב לחברה – המגזר השלישי – מושג שהיווה חידוש מוחלט באותה תקופה. היה לי גם מזל שנושא זה קיבל באותה תקופה ממדים בינלאומיים והייתי בין החוקרים הראשונים שפיתחו תחום מחקר זה. כך שאפשר לומר שהנושא שבו עסקתי הפך לפתע לנושא חשוב שהידע לגביו היה מועט והמחקרים שביצענו הציגו בפעם הראשונה תמונה מקיפה של המגזר העלום הזה.

מה הוביל אותך להקמת המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי?

הקמתי את ה"מרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי" באוניברסיטת בן גוריון בנגב בשנת 1997, כשהתחום החל לקבל "נפח". באותה תקופה כבר היו מרכזי מחקר שעסקו בנושא זה במספר ארצות בעולם, והם סיפקו לציבור ולמעצבי מדיניות ידע בדבר צביונו ומהותו של המגזר ה"חדש" הזה, ידע שלא נאסף לפני כן. היה מקום לעשות זאת גם בישראל. למזלי מצאתי מממן שהתעניין בנושא והיה מוכן להשקיע בו הן לבניית תשתית למרכז והן למימון מחקרים ספציפיים. בעקבותיו הגיעו מממנים נוספים שאפשרו את שגשוגו של המרכז.

עסקים חברתיים

מה הפירות של המכרז עד כה?

תפקידי המרכז היו לפתח ידע בתחום, להפיץ אותו, לסייע לקובעי מדיניות לפתח מדיניות בתחום ולפתח בסיסי נתונים על המגזר השלישי שישמשו חוקרים רבים. בכל התפקידים הללו עסקנו בצורות שונות – היה לנו כנס שנתי גדול של מחקר במגזר השלישי שבו השתתפו כל מי שהיה קשור לברנז'ה; ביצענו בעצמנו ובאמצעות אחרים עשרות מחקרים שהציגו תמונה מקיפה ורב-ממדית אודות המגזר השלישי; סייענו לפתח מדיניות בתחום, שקיבלה ביטוי היסטורי בהחלטת ממשלה מפברואר 2008 שם אימצה הממשלה מדיניות כוללת כלפי המגזר השלישי על בסיס ניירות עמדה שלנו; פיתחנו מסד נתונים אודות ארגוני המגזר השלישי וסייענו לעשרות סטודנטים, באמצעות מלגות לחקור את התחום ולפתח קריירות אקדמיות בו.

מה גרם לך התעניין בחקר עסקים חברתיים?

לאחר פרישתי מאוניברסיטת בן גוריון (2010), ולאחר המשבר הכלכלי הגדול ב-2008 שכלל גם משבר בפילנתרופיה, היה מקום לחשוב מחדש על סוגיות הקשורות בדרך בה המגזר השלישי מנהל את ענייניו, כולל עניין הפילנתרופיה, במיוחד זו שמקורה אצל אנשים בעלי אמצעים. הרעיון החדש של "עסק חברתי" כסוג של עשייה חברתית בצורה חדשה ותוך רתימת המגזר העסקי באופן ישיר לתוך הזירה החברתית משך אותי; לאחר שאמרתי (כמעט) כל מה שרציתי לומר בהקשר של המגזר השלישי, החלטתי לשנות את מוקד התעניינותי לכיוון החדש הזה.

מה הוא עסק חברתי לדעתך?

זהו ארגון שיש לו מטרות חברתיות והוא עושה שימוש באסטרטגיות עסקיות ובמנגנון השוק כדי להשיג אותן. יש לכך וריאציות שונות וטרם התקבעה הגדרה פורמאלית אבל זה הכיוון.

מה התובנות העיקריות שתרצה להעניק לסטודנטים שילמדו את הקורס שלך?

לסטודנטים למנהל עסקים המעוניינים לתרום לחברה בצורות חדשות ויצירתיות יש הזדמנות ללמוד כיצד לשלב חשיבה עסקית עם פעילות שמטרתה למשל לסייע לאוכלוסיות מודרות להשתלב בחברה ולתרום לה, במקום להיות תלויים בה. השילוב הזה הוא לדעתי מרתק מכיוון שהוא דורש ממנהל לחשוב על מספר ממדים בבואו לקבל החלטות, ולפי כל הסימנים סוג זה של עסקים יתפתח בעתיד הקרוב.

 

תגובות סגורות.