שם הכותב: תאריך: 27 יוני 2013

קיבלתי הזמנה במייל: "ברצוני להזמינך להרצאה של פרופ' ברישן רוג'רס, מרצה לדיני עבודה באוניברסיטת טמפל בארה"ב בנושא: "CSR Labor Provisions as Global Governance. בגלל שאני מנסה להרחיב איזה אופק אחד או שניים מדי פעם אז חשבתי לעצמי למה לא?

ברישן רוג'רס

רגע לפני שאתם פותחים נגדי בוועדת חקירה ולמען הסר ספק – למרות שברישן מרצה בארה"ב, ההרצאה המדוברת התרחשה באחד מחדרי ההרצאות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א. ככה זה כשאתה בלוגר מתנדב. אין תקציב לשלוח אותך לארה"ב לסקר הרצאה גם אם מדובר בברישן רוג'רס. למען הסר עוד ספק בנושא התקציב, אפילו החזר על החניה לא קיבלתי.

אז מה היה בהרצאה אתם שואלים? ברישן דן בשתי סוגיות  מעניינות: האם פעולת תאגיד בהתאם לקוד -"אחריות תאגידית" מביאה להטבה אמיתית בתנאי העסקה של העובדים (1) והאם פעילות כזו יכולה להביא לשינוי חוקי רשמי (2). התשובה שלי לשתיהן היא פשוט: "לא". התשובה של ברישן משתרעת על כמה עשרות עמודים בואו קודם נדבר בקצרה על מה שאומר ברישן.

בין שאר הכלים הניתוחיים, ברישן סיפק דוגמאות מצמררות מחיי העובדים במפעלים במדינות עולם שלישי שמייצרים מוצרים עבור העולם המערבי. אנחנו כצרכנים מערביים, בדרך כלל חסרי מושג מהם תנאי ההעסקה של העובדים באותם מפעלים. אפשר להרחיב את היריעה ולהגיד שאפילו מעבר לכך, לרובנו בעולם המערבי אין באמת מושג איך דברים מיוצרים בכלל אבל זה נושא לדיון אחר.

באחת מהדוגמאות ברישן מדבר על חברת פוקסקון שהיא יצרנית ענק של אלקטרוניקה מטאיוון, הקבלנית  הגדולה ביותר של חברת אפל. מסתבר שמאז 2010 עובדים במפעל כנראה מסיבה של לחץ נפשי חמור, שנבע מתנאי העסקה מזעזעים, יחס מחפיר מצד ההנהלה, עונשים פיזיים ודרישות לשעות עבודה לא הגיוניות, נהגו לעלות על גג המפעל ולקפוץ למותם. רק אחרי שאותם מקרי התאבדות התפרסמו, אפל החלה ליזום פעולות (מתוקשרות היטב) שיטיבו את תנאי ההעסקה של העובדים אצל פוקסקון. חשוב לציין שהפעולה הראשונה שעשתה פוקסקון עם הוודע ההתאבדויות בעולם הייתה פריסת רשתות סביב מבנה המפעל כדי למנוע את נפילת הקופצים. (וזו לא בדיחה).

כדי להבין את הסיבה להתערבותה של אפל בפעילותה של פוקסון ואת המשמעויות האפשריות שלה, ברישן מציע לנתח מספר מודלים המתארים את שרשרת הערך הקלאסית של פורטר. ברישן גם טוען שהשרשרת הזו עברה שינוי אבולוציוני וכיום שרשרת הערך נבנית בעיקר על פי שת"פ בין ארגונים עסקיים שונים ונפרדים כאשר כל אחד מתמחה בייצור של מוצר מאוד ספציפי. בהקשר לדוגמא: פוקסקון מתמחית בייצור אלקטרוניקה. אפל מתמחה בשיווק גאדג'טים. העובדים של פוקסקון  פוגעים בעצמם בגלל תנאי העסקה, אפל נפגעת גם היא ולכן מתערבת.

מכאן עלו עוד שאלות מעניינות: מהו המנדט שיש ליישות עסקית אחת להתערב בפעילות של יישות עסקית נפרדת אחרת? האם קשרים עסקיים נותנים לגיטימציה באופן אוטומטי לפעולה שכזו?
האם שינוי התנהגותי שהיוזם שלו ממוקם במדינה אחת יכול להביא לשינוי חוקי במדינה אחרת? האם השינוי יכול להיות כה סוחף שיהפוך להיות שינוי חוקי גלובלי? אם כן, מי יפקח על האכיפה החוקים החדשים?
מה תהיה ההשפעה ברמת התפיסה והשיווק של מותג מסויים אם יתברר שעצם ייצורו פוגע בבני-אדם? האם מדובר בהכרח במכת מוות עבור המותג והחברה או שניתן לתקן את המצב?
מה תהיה ההשפעה של התערבות כזו על השוק והתחרות? האם הנטיה הטבעית להניח שהתוצאה הסופית תהיה התייקרות של המוצרים בגלל עליה בעלויות? רוצים לדעת את התשובות לשאלות האלו? לכו תקראו מאמרים של ברישן רוג'רס.

אתן לכם את התשובה שלי שהיא קצרה בהרבה: "אם לכלב יש פרעושים, לא יעזור לך שתדבר איתו על זה, אתה צריך לדבר עם הבעלים".

ב-2011 מנכ"ל אפל טים קוק הרוויח 376 מיליון דולר! וזה רק המנכ"ל. מכאן אפשר להניח שאם נסכם את עלות השכר השנתית של שאר צמרת החברה, נגיע לכמה מיליארדי דולרים. קחו את הכסף הזה ותשקיעו כהשקעה חד-פעמית בתנאי ההעסקה של הפועלים ה"פשוטים" בפוקסקון ואני חושב שגל ההתאבדויות ייפסק. אבל כמשווים גודל משכורת בארה"ב, בין משכורת של העובד ממוצע בתאגיד למשכורתו של המנכ"ל, מקבלים יחס של 1:354. אם זה מה שקורה ברמה המקומית (כלומר בתוך ארה"ב), עולה השאלה כמה באמת אכפת למנכ"ל בארה"ב אם פועל סיני קשה-יום שעובד  בצד השני של העולם קופץ מהגג בגלל תנאי העסקה גרועים?

בעיני, המאמצים להתערבות של תאגיד אחד בפעילותו של אחר באיצטלת "אחריות התאגידית" אמינים בכנותם בדיוק כמו הרשתות שהתקינה פוקסקון שאמורות להאט את הנפילה של הקופצים. הסיבה האמיתית להתערבות כזו היא מניעת נזק שיווקי ותדמיתי שעשוי לפגוע במכירות. צמצום הנזק השיווקי במסווה של "אחריות תאגידית" רק גורם להזניה של המושג. אני אישית עבדתי בייצור אלקטרוניקה ואני מכיר היטב את התנהגות השחקנים במגרש הזה. אחד הסיוטים של כל יצרן הוא הביקורים והביקורות של הלקוח. לא תוכלו לשכנע אותי שאפל מסרה חוזה של מיליארדים לקבלן משנה אבל מעולם לא ביקרה באתר הייצור ולא היה לה מושג מה קורה שם באמת.

לפני שקראו לזה  "אחריות תאגידית", המושג הגלובלי שהיה מוכר יותר וגרם להרבה חיכוכים עם בעלי ההון והעניין בחברות יצרניות נקרא: "איכות הסביבה", אשר למעשה מהווה נדבך באחריות תאגידית. כבר אז, טענו בעלי ההון שהשקעה בייצור ירוק תביא להתייקרויות חמורות שיובילו לחיסול כל הפעילות העסקית ובתוך כך יגרמו לאבטלה. כ-30 שנה אחר-כך, הצרכן החכם מצביע ברגליים כאשר הוא יודע שהמוצרים שהוא קונה מיוצרים בחברות שלא עומדות בחוקים ותקנים חשובים אלו. ומה למדו מכך התאגידים? שכדאי לייצר ירוק. וזאת למה? אולי לא כדי באמת לשמור על הסביבה, אלא כי ככה פשוט מוכרים יותר.

ובאותה אנלוגיה לדוגמת אפל- אם אתם שואלים אותי, האם השינוי  שאפל קידמה הוא רק קוסמטי או ערכי באמת, על זה אני לא יודע לענות בצורה מדוייקת. אני יכול רק להניח שכרגע, הפעילות שלהם בסין  מזיקה פחות אבל בנימה אישית, לעולם לא אסמוך בצורה מלאה על תאגיד שפעל בהזנחה או התעלמות מזכויות אדם. לתאגיד כזה יש כח כמעט אבסולוטי וזה לא סוד שתאגידים מסחריים יכולות להרים ולפורר מדינות ואפילו ליזום מלחמות.

ולסיכום – האם עובד סיני קופץ מגג של מפעל ואף אחד לא שם כדי לראות את זה, האם הוא משמיע רעש? התשובה היא: אולי לא שומעים את זה מיד בהנהלת המפעל, אבל אנחנו שומעים את זה אחר-כך בכל העולם.

מפעל פוקסקון

תגובות סגורות.