שם הכותב: תאריך: 19 יולי 2017

ראשית, אני רוצה לפתוח בעובדה חשובה – אני לא בחור צמחוני, לא הייתי ולעולם גם לא אהיה. דווקא להפך, אני "חולה על בשר" – בשר זה החיים שלי וכיום בלעדיו אני מרגיש חוסר פיזי ורוחני שלא ניתן להסביר במילים. אם תשאלו אותי, חבל על הסגפנות, חבל על המניעה העצמית מהתענוג הזה הנקרא בשר. בכל זאת, חיים רק פעם אחת.

למרות שאני לא בחור צמחוני, חשוב לי לנסות ולהעלות בפניכם את נושא אכילת הבשר, שהפך לסוגיה רלוונטית מבחינה חברתית, סביבתית וגם מבחינה עסקית.

בעולם בכלל ובישראל בפרט, ישנן הרבה שאלות גדולות שמעסיקות את כולנו ולדעתי מחלקות באופן נחרץ את החברה לשניים. יש או אין אלוהים, לעשן או לא לעשן, מסי או רונאלדו, ישראל או פלסטין, ימני או שמאלני ועוד. אחת השאלות הגדולות היא, האם לאכול בשר כי זה טעים וכי זו דרך העולם, או שמא להיות "מוסרי" ולהפוך לצמחוני?

 

שאלה זו גוררת אחריה שאלות מהותיות נוספות הקשורות לחברה שלנו ולעסקים הפועלים בתוכה: האם השוחטים והקצבים הם אנשים לא מוסריים? האם חברות השיווק והסיטונאות עושות עוול בכך שמשווקות בשר? האם רשתות המזון צריכות להוריד מהמלאי שלהן את הבשר? האם הממשלה צריכה ללכת רחוק ולהוציא חוק האוסר מכירת בשר? האם אנחנו כצרכנים עלינו לעשות חרם ולהפסיק לקנות בשר?

עם השנים, הפך נושא ההימנעות מבשר לבולט יותר. אין בעולם יותר מדי צמחוניים, למעשה הם מהווים רק כ 4.7% מהאוכלוסיה, אך לעיתים הם נחושים להשפיע גם על אחרים להפוך להיות כמותם. הם עושים זאת במגוון דרכים, בין היתר אפילו מימון שלטי חוצות בקריאה להתנזר מבשר. אגב, לטעמי, אולי מוגזם לתאר פעולות אלה ככפייה או הסתה, אך במבט מהצד זה נראה קצת לא ראוי. אני מאמין שאם דתיים היו תולים שלטי דת, החברה הייתה קוראת להוריד אותם בטענה לכפייה דתית.

הנושא של יחס לבעלי חיים באופן כללי עבר גם הוא תהליכים של הטמעה בציבור ובחקיקה. סביר למדי שאין חולקים על העובדה שלעיתים קרובות מאוד בעלי חיים מוחזקים בתנאים קשים ומומתים באכזריות רבה. עם השנים, ככל שעובר הזמן, המודעות לצער בעלי חיים הולכת וגדלה. כך למשל, החוקים והנורמות שמתייחסים להגנה על בעלי חיים נעשו יותר מקובלים. בעבר הרחוק, אדם שהיה הולך ברחוב עם כלב ופתאום בועט בו, לא היה נתפס כ"כ כאכזרי בעוד שכיום ברור לכל שזוהי אכזריות לשמה. יש הטוענים שהשקפת עולם זו תתקיים גם בהרג בעלי חיים ואכילת הבשר, שבעוד מאה מאתיים שנה לא יהיה מקובל בחברה ולא יהיה מוסרי לשחוט פרה ולאכול אותה.

סיימון זיידק, מנכ"ל AccountAbility (מכון לקידום אחריות לפיתוח בר קיימא) ועמית בכיר בבית הספר לממשל באוניברסיטת הרווארד, מציג במאמרו "המסלול לאחריות תאגידית" את מודל "כלי הלמידה האזרחית", שמאפשר לעקוב אחר ההתפתחות של נושאים חברתיים. כלי זה מורכב משני צירים – למידה ארגונית (שמייצגת את השלבים שהארגון עובר בתהליכי האחריות התאגידית שלו) והתבגרות של נושאים חברתיים. על פי סיימון, חברות צריכות להתבונן על החברה ולהבין אילו עניינים הקשורים אליהן הולכים ומתפתחים בחברה, ובהתאם לכך לפתח תהליכי עבודה אסטרטגיים. אם נסתכל על אכילת בשר, כנושא חברתי "חם" בחברה, נראה שהוא בשלב מתקדם בשלבי ההתבגרות, בשלב ההתגבשות. לא רק שישנה מודעות רבה לנושא, אלא ניתן לראות שישנה פעילות של החברה לשינוי המצב, ישנה התגבשות של אנשים מסוימים המשקיעים מאמצים רבים, ובין היתר גם כספים, במטרה לפרסם שלטים ולהביא לשינוי בתודעת החברה. השלב המתקדם בהתבגרות הנושא החברתי מחייב שעסקים יתנו עליו את הדעת ויחשבו באיזה אופן עליהם להתייחס לסוגיה זאת.

חשוב להבין גם שישנם מחזיקי עניין רבים המושפעים מכל הקשור לאכילת בשר. שוחטים, קצבים, חברות שיווק, רשתות המזון, אנחנו האזרחים הרעבים, ובעיקר – החיות עצמן.

מבחינת בריאותית, אוכלי הבשר יטענו שאכילת בשר נחוצה וטובה לבריאות. הבשר מכיל כמות גבוהה של חלבון, ברזל, ועוד מספר וויטמינים החשובים לגוף האדם. מנגד, יטענו הצמחוניים שוויטמינים אלה נמצאים גם בתזונה טבעונית וצמחונית.

מבחינת איכות הסביבה והשפעה על החברה, אוכלי הבשר יטענו שהוא מהווה בסיס כלכלי לאוכלוסייה גדולה בעולם. כ 1.3 מיליארד אנשים בעולם מתפרנסים במישרין ובעקיפין לייצור ומכירה של מוצרים מן החי. מה שאומר שאם כולם יהפכו לצמחונים, הדבר יפגע קשות בכלכלת העולם ויהפוך מספר לא קטן של אנשים למובטלים. לעומתם, יטענו הצמחוניים שההתעסקות בייצור בשר מן החי פוגע בחברה ומעלה את זיהום האוויר. תעשיית הבשר אחראית ל 14.5% מפליטת גזי חממה בעולם.

 

לסיכום, נושא הבשר הוא נושא רגיש בתרבות האנושית ובעל השפעה על מכלול מחזיקי עניין, כמו גם על בריאות האוכלוסיה וזיהום האוויר, ולכן נראה כי על חברות עסקיות לתת עליו את הדעת. חברות צריכות להבין את משמעות ההימנעות מאכילת בשר, ולעשות את השיקולים הרלוונטים המתאימים להן. לדוגמה, ישנה אפשרות שחברה מסויימת שיש לה חדר אוכל פרטי לרווחת העובדים, תחליט שיום בשבוע היא לא מכניסה בשר והעובדים יסתדרו בלי. או מנגד, תחליט החברה שהדבר עלול לפגוע במוטיבציה של העובדים ולפגיעה בביצועים, ולכן הימנעות מאכילת בשר לא רלוונטית כלפיה.

נתאי טובי, בן 25. בוגר תואר ראשון במדעי המחשב וסטודנט לתואר שני במינהל עסקים בהתמחות ניהול חברות טכנולוגיה, שניהם במסלול האקדמי המכללה למנהל. משרת בצבא בקבע ביחידה מודיעינית טכנולוגית בתפקיד מתכנת.

שייך לנושאים: אחריות תאגידית

תגובות סגורות.